החל בשנת 2018 יופחת סך של מיליון שקלים נוספים למיליון שכבר הופחתו מבסיס תקציב שירות בתי הסוהר, וזאת בגלל ההחלטה להרחיב את המודל של בתי המשפט הקהילתיים, שמפנים עבריינים לתוכניות שיקום שונות ולא לבתי הכלא. הוועדה למאבק בנגעי הסמים ביקשה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לבדוק את הטיפול בעברייני סמים בבתי המשפט הקהילתיים, וקיימה (יום ב', 5.2.18) דיון בנושא.
בית המשפט לסמים, שפעל בבית משפט השלום בתל אביב, אינו פועל יותר במתכונת עצמאית והוא הוטמע לתוך בית המשפט הקהילתי שנפתח בתל אביב. נוהל ההפעלה של בתי המשפט הקהילתיים השתנה לאורך הזמן, ונכון לינואר 2018 טרם פורסם נוהל הפעלה עדכני. 75% מהתיקים עשויים להתאים למסלול הקהילתי. בדיקות ההתאמה נעשות בשירות המבחן. אם הוחלט שהתיק מתאים למסלול הקהילתי, השופט מבהיר לנאשם את ייחודיות התהליך ומציג בפניו את צוות בית המשפט ואת שיטת העבודה. אז מופנה הנאשם לקבלת תסקיר מקיף שבוחן את אפשרות הכניסה להליך קהילתי.
הצדדים חייבים לגבש הסדר טיעון במסגרתו יובהרו עמדות הצדדים באשר לאפשרויות סיום התהליך ויוסבר מה יהיו תוצאות הליך שיסתיים בהצלחה, ומה יהיו עמדות הצדדים במקרה של כישלון. בכל בית משפט קהילתי יש רכז מטעם ג'וינט-אשלים, העמותה שמנהלת את התוכנית, שאוסף נתונים שהשותפים בניסוי הסכימו שייאספו. כיום אין נתונים על מספר האנשים שבחרו שלא להשתתף בהליך הקהילתי.
ממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי מתחילת התוכנית מספר המשתתפים שהחלו בהליך בבית משפט קהילתי הוא: 153 בבאר שבע, 118 ברמלה ו-53 בתל אביב. מספר המשתתפים הפעילים במסלול זה הוא: 84 בבאר שבע, 61 ברמלה ו-51 בתל אביב. ל-44% מבין אלה שההליך הפלילי בעניינם הסתיים, ניתן צו מבחן בנוסף למאסר על תנאי.
סוגי ההתערבות בבתי המשפט הקהילתיים הם: סיוע בתחום התעסוקה, הסדרת חובות, בדיקות שתן והתערבות משפחתית. בכל התיקים בהם היה רקע של התמכרות או שימוש בסמים ניתן מענה שיקומי גם לנושא זה באמצעות מגוון הכלים הקיימים בשירות להתמכרויות. טיפול ביחידות להתמכרות היווה 30% מההתערבויות בבית המשפט בבאר שבע ו23% מהתערבויות בית המשפט ברמלה. פעמים רבות זהו המענה המרכזי, כשלצדו מענים אחרים.
בדצמבר 2017 הופץ תזכיר חוק סדר הדין הפלילי. בחוק תיקבע רשימה לא סגורה של עניינים שיוסדרו בנהלים, בין השאר השיקולים להעברת דיון לבית משפט קהילתי והפיקוח על התקדמות הנאשם בשלבי ההליך.
יושב-ראש הוועדה, ח"כ
תמר זנדברג: "אחוז גדול מהעבריינות הוא על-רקע כלכלי או נפשי. כמדינה עלינו לשים דגש על מענה לחסרים אלה, ואז נוכל להוריד את היקף העבריינות. בתי המשפט הקהילתיים הם כלי חשוב בשינוי התפישה ובהתייחסות לפן השיקומי כמוביל בטיפול בחלק מהאוכלוסייה העבריינית, שמתאים לכך. צריך לוודא שיש רצף טיפולי בהליך השיקום, ולהשקיע גם במתן מענה לטווח ארוך בתחום הדיור, טיפולי שיניים ותעסוקה".