רב-פקד לשעבר ערן מלכה אומר לראשונה כי בחקירתו במח"ש ציטט מידע שקיבל מרונאל פישר מבלי לדעת האם הוא אמת או שקר. מלכה דיבר (יום ה', 8.2.18) בהמשך חקירתו הנגדית במשפט פישר.

סניגורו של פישר, עו"ד עמית בר, טען, כי מלכה המציא את סיפור ערב ההתרמה שערכה אשתו של ניצב ירון בארי. מלכה סיפר על אירוע בת-מצוה של פנימיית רננים בשנת 2013, וטען בחקירתו שלבקשת בארי - גייס לאירוע את פישר, שמצידו הביא את יאיר ביטון, אביב נחמיאס ויוסף נחמיאס.

בר ציטט עדות של בכירה בפנימייה, לפיה בשנת 2013 לא היה כלל אירוע גאלה. מלכה עמד על גרסתו ואמר שזה מה ששמע מפיו של פישר. עוד טען בר, כי אשתו של בארי כלל אינה קשורה לפנימייה. מלכה השיב, כי דברים רבים שאמר לו פישר במהלך הקשר ביניהם היו קשר וכזב, וייתכן שזה היה אחד מהם.

לדברי מלכה, כאשר התכוננו הוא, פישר וע"י - מזכירתו של פישר - לחקירתם הצפויה ופישר "התכונן למכור את מרכולתו", עלתה האפשרות שהלה ימסור מידע על בארי. מאוחר יותר החליט פישר שהוא אינו מעוניין להעלות עניין זה, אך הקבלות על התרומות לאירוע - שנתנה לו ע"י בהסכמתו של פישר - נותרו בידיו. בר טען, כי השימוש שעשה מלכה בקבלות אלו היה עבירה פלילית. מלכה העיר, כי ע"י "עשתה לכולנו בית ספר: אני שבע שנים בכלא, הוא [פישר] במשפט והיא בבית".

בר: "אני אומר לך שירון בארי לא עשה שום דבר רע בחיים שלו, ופישר לא התכוון לסבך אותו, ולמרות זאת אתה גונב את המסמכים האלה ונותן אותם למח"ש". מלכה: "רק אחרי זה רונאל אמר שהוא לא מוכן להשתמש בזה. הוא לא רוצה להיות זה שישתמש בזה". בר: "הוא לא הרשה לאף אחד להשתמש בזה". מלכה: "זה לא נאמר אף פעם במפורש. אם זה נאמר מכללא?". בר: "זה נאמר מכללא? ידעת שהוא לא רוצה שישתמשו בזה?". מלכה: "ידעתי שהוא לא יהיה מרוצה מזה". בר: "מה אתה מכבס את זה? עשית הסכם עד מדינה תוך שימוש במסמכים גנובים". מלכה: "החזקתי בזה כחוק, כי קיבלתי את זה מ-ע"י". מלכה טען, שחוקרי מח"ש שוחחו בחוסר תום לב עם ע"י על נושאים שעלו בשיחות עימו.

מלכה אמר כי לאחר שפישר לא רצה להשתמש בחומר נגד בארי - החליט לשמור אותו לעצמו "ליום שחור". הוא טען, כי אם היה באמת מתכוון לאסוף בצורה שיטתית חומר - "לא היו מתנהלות בתיק הזה הוכחות". בר: "יש כל כך הרבה קציני משטרה מושחתים שהיית יכול לסחור בהם?". מלכה: "אם הייתי רוצה לאסוף חומר על כל הנוכחים כאן, התיק הזה היה נראה אחרת לגמרי, אבל לא חשבתי לרגע לעשות זאת זה".

עוד טען בר, כי ביטון כלל לא היה בארץ במועד בו התקיים כביכול אותו אירוע, וכי מלכה ידע בזמן אמת מתי ביטון נכנס לארץ. מלכה שב ואמר, כי אם הסיפור אינו אמת - הרי שמדובר בשקר ששמע מפיו של פישר. מלכה טען בעבר, כי חקירתו של ביטון נדחתה משום שלא היה בארץ - והן בר והן השופט משה סובל תמהו, כיצד לא עשה דבר עם המידע שלדבריו קיבל ולפיו ביטון הלך עם פישר לאותה התרמה. מלכה אמר כי מדובר בהסתכלות בדיעבד, ודחה את הטענה לפיה תפל בצורה אקראית ומלאכותית האשמות דווקא נגד בארי. בר טען, כי מלכה נטל כל מיני פרטים קטנים ומהם תפר חליפה שלמה; מלכה הכחיש.

בהקשר של מסרון בנושא זה העיר סובל, כי זוהי דוגמה למקרה בו צריכה הייתה התביעה להעביר את החומר להגנה למרות הסתייגותו של מלכה - תוך השחרת שתי מילים בלבד - ותהה האם מדובר במקרה המייצג את החומר הרב שלטענת ההגנה לא קיבלה. הסניגורים אמרו כי אכן מדובר בדוגמה לקושי איתו הם מתמודדים, שכן אין להם כל דרך לדעת מה נמצא בחומר שלא נמסר להם.