משבר על-רקע החוק למניעת כפייה חילונית

חברי הכנסת של סיעות כולנו וישראל ביתנו מחרימים את ישיבות ועדות הכנסת, על-רקע אישורה של ועדת הכספים את הצעת החוק של חברת הכנסת עליזה לפיד (יש עתיד), לפיה לא ניתן יהיה לכפות על עובדים חילוניים לעבוד בשבת.

שתי הסיעות דחו הצעות פשרה שהציעו חברי הכנסת מיקי זוהר (ליכוד) והיו"ר משה גפני, לפיהן יוחרגו מן החוק מפעלים דוגמת אינטל, שעובדיהם מקבלים שני ימי חופשה בשבוע וכי שר הכלכלה יצורף לעניין חוק זה לוועדת השלושה - ועדת שרים למתן היתרי עבודה ענפיים בשבת.

עימות פרץ בישיבה בין חברי הכנסת רועי פולקמן (כולנו) ללביא (יש עתיד). פולקמן טען כי זהו חוק מיותר ומזיק המהווה אסדרה קיצונית שתרחיק עסקים בינלאומיים מהשקעה בישראל. לדבריו, יש לוודא את תשלום השעות הנוספות בשבת ולתת יום מנוחה חלופי. עוד אמר כי החלה של החוק למפרע תפגע במעסיקים ובעובדים ובין היתר גם בסטודנטים ובצעירים העובדים על-בסיס שעתי ומעדיפים לעבוד בשבתות.

כזכור, העבירה ועדת הכספים את הדיון בהצעת החוק לוועדת הכספים, לאחר שיו"ר ועדת העבודה, ח"כ אלי אלאלוף, תקע את החוק בוועדה לנוכח התנגדות השר אלי כהן, גם כן איש כולנו.

בתום דיון סוער במיוחד, אישרה ועדת הכספים הצעת חוק שתאפשר לעובדים לסרב ביום המנוחה התואם את דתם ולא רק אם מדובר בעובדים דתיים. זאת בניגוד למצב החוקי שהתקיים עד היום לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, עוד משנות ה-50'. על-פי הצעת החוק שאושרה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית, עובד יוכל כאמור, לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועי לפי דתו, גם אם לא הצהיר שהוא דתי וגם אם עד היום כן עבד באותו יום מנוחה. במסגרת הנוסח אותו אישרה הוועדה, ועדת שרים בראשות ראש הממשלה ושיהיו חברים בה גם השר לשירותי דת ושר העבודה והרווחה, תדון בפניות של מפעלים וחברות שיבקשו מטעמים מיוחדים לאפשר להם להמשיך לפעול גם בימי המנוחה ולהעסיק עובדים.

יוזמי ההצעה, לביא וזוהר, טענו ש"המצב החוקי שנמשך מאז שנות ה- 50' פוגע בזכות יסוד של כל אדם ליום מנוחה וגורם לעובדים רבים להגיש תצהירים כוזבים על כך שהם דתיים בעוד הם אינם כאלה. מנגד, טענו המתנגדים, כי התיקון המוצע לחוק, יש בו כדי להבריח מכאן חברות ומפעלים בינ"ל וכן כדי לפגוע באטרקטיביות של מדינת ישראל מבחינתן של חברות ששוקלות אם לעבור לכאן אם לאו".

ח"כ לביא: "הצעת החוק נועדה לתקן עוולה. חוק שעות עבודה ומנוחה הוא משנות ה- 50'. יש אפליה בין עובדים דתיים לאלה שאינם דתיים, כאילו העונג של שבת כיום מנוחה מותר רק לדתיים. כלומר על-פי החוק כבר משנות ה- 50' מתקיימת אפליה במדינת ישראל על-רקע אמונה דתית, דבר שהוא פסול, לא יהודי, לא מוסרי, מתכתב עם אי-שוויון ופוגע בזכויות יסוד. לא ייתכן שבישראל אדם יוכל שלא לעבוד בשבת, רק אם הוא דתי. עובדים שעבדו בשבת ומבקשים לשנות זאת מסיבות שונות, מגלים שהחוק מאפשר למעסיק שלהם לפטר אותם בלי למצמץ, אז או שמשקרים וחותמים על תצהיר שקר, או שנאלצים להמשיך לעבוד. מקומות עבודה נמנעים פעמים רבות מלקבל עובדים שמצהירים כי אינם עובדים בשבת".

לביא הוסיפה, כי "הצעת החוק הזו עברה דרך מאוד ארוכה ויש חשש שמושמע ע"י התאחדות התעשיינים ומעסיקים, שמפעלים לא יתפתחו בישראל, אבל בפועל קורה בדיוק ההפך. חברות מגיעות לכאן למרות החשש מה יקרה אם עובדים לא יעבדו בשבת. זו בושה, אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית ויש פתרונות. גילינו במהלך העבודה על החוק, שמי שאמור לעבוד בשבת אמור להרוויח הרבה יותר כסף, אבל בהרבה מקרים, מעסיקים לא מגלמים את זה בשכר העובדים. מה שמנחה את המתנגדים להצעה הם כל מיני חשבונות עסקיים-כלכליים. השבת ניתנה לכולם כיום מנוחה. אז איך ייתכן שנגדיל כאן את אי-השוויון ולא נאפשר מנוחה".

ח"כ זוהר: "ישבנו עם מגוון רחב של גורמים על ההצעה. גם שר הכלכלה וגם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, העלו חשש שאנחנו מכבידים ומעמיסים עודף רגולציה על מעסיקים במדינת ישראל, מה שמוציא שם רע למדינה ופוגע בעסקים. הם נתנו כדוגמה את אינטל, שם עובדים במשמרות של 5-4 ימים בשבוע ולכן עובדים אף פעם לא מגיעים לשבעה ימי עבודה, אבל כן נדרשים לעבוד בשבתות. הסכמנו לפשרה, שמי שעובד 5-4 ימים בשבוע, החוק במשמרות החוק לא יחול עליו. אינטל לא בחקיקה הזו. אם מפעל מחזיק על בסיס קבוע ונותן שני ימי חופש אחרים החוק הזה לא יחול עליו". זוהר אמר עוד, כי "במהות במדינת ישראל 2018 אדם אם הוא יהודי, נוצרי או מוסלמי, מחויב לבוא ביום המנוחה שלו גם אם בוחר שלא ובשביל לקבל פטור חייב להצהיר שהוא אדם דתי. אך אם הוא לא רוצה להיות דתי, זכותו לקבל את יום המנוחה. לחייב אותו לשקר בשביל לממש את זכותו זה לא דמוקרטי. לפי ההצעה, אם אדם אומר למעסיק שהוא לא מעוניין לעבוד ביום המנוחה בהתאם לדת שלו, המעסיק לא יוכל לפטרו. החוק לא יחול על חברות ומקומות ששיטת העבודה שלהם בכל מקרה מקנה שני ימי חופש בשבוע. משמרות של חמישה ימים בשבוע על בסיס קבוע – החוק לא יחול, זה החרגה של אינטל".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) המתנגד להצעה: "החוק הזה הוא רע. אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית והחוק הזה פועל כבר עשרות שנים, וניתן פיצוי למי שעובד בשבת. בסוף לא ייתכן שניכנס לקרביים של בעליי עסקים. עוד מעט נביא לכאן תלושי שכר שייבדקו ע"י חברי כנסת. אם רוצים, יש לאכוף את החוק הקיים ולהגדיל קנסות על מעסיקים שמפרים את החוק ולא מתגמלים בגין עבודה בשבת. אנחנו חיים בעולם שהאבטלה במדינת ישראל נמוכה מאוד; 4% והתעשיה מתלוננת שחסרים לה עובדים, אז הם לא יקבלו עובדים על בסיס זה. בהקשר של סגירת המפעלים, בשיחות עם תעשיינים, לא ייסגרו, אבל לא נפתחים פה מפעלים בגלל הסיבות האלה. התעשיה הישראלית היא לא רק אינטל. תראו כמה מפעלים נפתחו ב-2017 וכמה לפני, הרבה פחות, כי כל הזמן מוסיפים ומעמיסים עוד ועוד רגולציה".

תוך כדי הדברים של חברי הכנסת פורר ופולקמן, התגלע ויכוח סוער בינם לבין הח"כים המציעים.

ח"כ זוהר: "מבין שכשהשבת מונחת על השולחן זה גורם לאנשים לקפוץ ומיד נלחמים נגד. החוק הזה מביא חופש בחירה לעובד ואין מוסרי מזה, אין דמוקרטי מזה, אין יהודי מזה, אין נוצרי מזה ואין מוסלמי מזה. בנוסף, כרגע בשטח, עובדים שמתוגמלים כראוי מגיעים בגלל הכסף, צר לי על זה. מקבלי 150%, 200%, אז הולכים בגלל הכסף, צר לי עליהם. אני אישית לא הייתי עובד בשבת גם תמורת כסף רב. מעבר לכך, מה קורה עם אותם העובדים שלא מתוגמלים, שמקבלים משכורת גלובלית והמעסיקים לא מתגמלים אותם ואומרים להם זאת העבודה ואז מכורח הפרנסה הם סופגים את זה. החוק הזה – יאפשר בחירה או יאמר למעסיק אז אם אתה רוצה שאני אבוא תשלם יותר. מי שחושב שבגלל זה יסגרו מפעלים, רק זורה חול בעיני הציבור. אם מפעל יגיעו לסיטואציה בלתי אפשרית ומתוך 100 עובדים 35 יאמרו דתיים או לא עובדים בשבת, יש ועדת שרים ויש פתרונות". ח"כ לביא: "כיום מי שחותם על תצהיר שקרי מקבל את הפטור והמפעלים לא קורסים מזה. כוחות השוק יאזנו, בואו ניתן לכוחות השוק לעשות את שלהם".

המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, נעמה קאופמן, אמרה ש"משרד הכלכלה מתנגד להצעת החוק ולכל הפחות דורש ששר הכלכלה יהיה חבר בוועדת השרים שתדון במקרים ובבקשות מיוחדות של חברות ומפעלים שמבקשים לעבוד בשבתות. קאופמן: "מפעלים לא יגיעו לארץ ויש למעלה מ-450 מפעלים קטנים כיום, שיש להם היתרים וייפגעו מהחוק. אנחנו לא רוצים לדחוק מפה חברות בינ"ל".

נציגת משרד המשפטים, איה דביר, אמרה ש"יש השלכות כבדות משקל על שינוי הרגולציה בתחום. לא בטוח שנכון שוועדת השרים תהיה זו שתאשר את הבקשות של מפעלים וחברות".

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל: "הבעיה בפגיעה באטרקטיביות של המשק הישראלי ומשיכת השקעות גלובליות. מעט מאוד אנשים יבקשו לא לעבוד אבל הבעיה במה שהחוק משדר. יושבים עורכיי דין ומומחי רגולציה ובודקים את הרגולציה במדינת היעד ואז יסיטו השקעות מכאן למדינות אחרות. אני מבקש להחריג כ-400 מפעלים שעובדים בשבת".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הסביר ש"מלכתחילה, מדובר בחוק שכבר עבר קריאה ראשונה ונדון בעבר בוועדת עבודה ורווחה של הכנסת, אלא שיוזם החוק, ח"כ מיקי זוהר, כיו"ר ועדת הכנסת, ביקש אחרי הקריאה הראשונה להעביר את החוק לדיון בוועדת הכספים. אני אישית לא חתום על החוק הזה, אבל בהחלט מסכים עם מה שעומד מאחוריו. מי שיזמו אותו הם בעיקר חברי כנסת חילונים מסיעות שונות, רובם לא מהקואליציה". גפני הוסיף: "התברר לי שאנשים דתיים לא מתקבלים לעבודה בגלל עובדת היותם דתיים. כשאני רואה את הלחצים שהמפעלים מפעילים על משרד ראש הממשלה ומשרד הכלכלה זה אומר דרשני, כי יש חשש שהרבה אנשים חילונים יבקשו שלא לעבוד בשבת ואז הטענה היא שהרבה מפעלים ייסגרו. אלא שיש לכך תשובה, יש את ועדת השרים והצעת החוק גם לא פוגעת בהגדרות הקיימות בחוק מי הם החריגים שכן עובדים, גופי ביטחון, ביטחון המדינה, ביטחון הציבור, רפואה וכד'. מי שדתי צריך להצהיר ואם איננו דתי ולא רוצה לעבוד בשבת רשאי שלא לעבוד בשבת".

לפני ההצבעה, גפני סיכם: "לא מפלגות דתיות הציעו את הצעת החוק הזו, אני אישית לא חתום עליו ויש מי שכועס עלי על-כך. זו הצעה חילונית לדאוג לציבור חילוני".

חברי הכנסת פורר ופולקמן ניסו למנוע את ההצבעה אך הדבר לא עלה בידם והגישו 'רביזיה' במחאה. ח"כ פורר הטיח ביו"ר הוועדה גפני, כי "ביצע מחטף בהעלותו של ההצעה להצבעה מבלי להשלים את הדיון". גפני השיב לו: "אצלכם יש שיטה, מה שקשור לדת אתם נגד". ההצבעה החוזרת על הצעת החוק צפויה להתקיים בימים הקרובים.

את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת עליזה לביא (יש עתיד), מיקי זוהר (הליכוד) ואליהם הצטרפו חברי כנסת מסיעות שונות, ביניהם: מיכל בירן (המחנה הציוני), יעל גרמן (יש עתיד), מיקי לוי (יש עתיד), אורן חזן (הליכוד), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), מאיר כהן (יש עתיד), אלעזר שטרן (יש עתיד), איל בן ראובן (המחנה הציוני), יוסי יונה (המחנה הציוני) ואפילו רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) שהפתיע. התנגדו להצעה, חברי הכנסת: עודד פורר (ישראל ביתנו), רועי פולקמן (כולנו) ומירב בן ארי (כולנו).