ועדת הכספים דנה (יום ג', 20.2.18) ב"רפורמת המיסוי הירוק" שמובילים משרד האוצר ומשרד האנרגיה. במסגרת הרפורמה, מבקש משרד האוצר להעלות את המס על דלקים מזהמים.
חברים הוועדה הביעו חשש שהעלאת המס על הפחם תוביל להתייקרות מחיר החשמל לציבור.

סמנכ"ל שיווק ורגולציה בחברת החשמל, אורן הלמן, אישר את החשש: "אנחנו משלמים כבר את המס מה- 1.2.18. גרם אחד לא יירד בשימוש בפחם בגלל העלאת המס כי אנחנו במינימום הנדרש מבחינת שרידות המערכת. יש שיקולים תפעוליים שלא מאפשרים שינוי בשימוש בפחם. כמובן שהמשמעות היא עליית מחיר החשמל ללקוחות שלנו".

תניב רופא, סמנכ"לית כלכלה ברשות החשמל: "ההשפעה שאנחנו צופים תהיה התייקרות ייצור החשמל בכ-420 מיליון שקלים לשנה בגלל צמצום השימוש בפחם, כשני אחוזים מהתעריף החשמל לצרכנים".

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "זה ציני שמעלים את הבלו (המס, ע.כ) על הפחם כדי לעודד את השימוש בגז טבעי. אחרי שברור שלא חלה ירידה בצריכת פחם, שלא יהיה ספק שזה הטלת מיסים על הציבור. דנים כאן כל הזמן על סגירת מפעלים ופיטורי עובדים, זה לא רק שער הדולר, אלא גם עלויות כבדות שמושטות על המפעלים. זה מס לא רק על התעשיה, אלא על הציבור כולו, העלאת יוקר המחיה. מימון לרשת ההולכה יהיה אם לא יורידו 800 מיליון שקלים על הווידאו על המוצצים וכד', כסף שיישאר אצל היבואנים. או שתפסיקו לעשות דיונים על יוקר המחיה ומצב התעשיה כי לאשר את זה היום זה העלאת יוקר המחיה ועוד מסמר בארון המתים של התעשיה הישראלית".

מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, דחה את הטענות: "בתפיסה הרחבה של המשרד למעבר בשימוש בגז טבעי, צמצום השימוש בדלקים מזהמים. בחשמל אנחנו כבר כמעט שם וכבר היום השימוש פחם מצומצם בעקבות הנחיות השר. בתעשיה מרבית המפעלים לא מחוברים, אך 70 אחוזים מהתעשיה על גז טבעי, אך עדיין מאות מפעלים קטנים לא מחוברים. המתווה הזה מעודד מעבר לגז טבעי. המדינה מחויבת לומר לאזרחים מה צופן העתיד, תדעו שבסוף המיסוי יעלה תתחיל להיערך. זיהום האוויר בישראל, חצי ממנו מגיע מהתחבורה. 80 אחוזים מהזיהום בתחבורה מגיע מרכבים כבדים, משאיות ואוטובוסים".

עיקרי הרפורמה של משרד האוצר

במסגרת הרפורמה, הגיש משרד האוצר לוועדת הכספים, צווי בלו שההוראות העיקריות שלהם מבטלות את הסדר "ההישבון" על הסולר - שמאפשר לענפי משק שונים, בעיקר בתחבורה, לקבל החזרי מס בגין השימוש בסולר. כמו-כן הגיש משרד האוצר מתווה להעלאת המס על גז טבעי דחוס (גט"ד), העלאת המיסוי על פחם - שמשמש בעיקר לייצור חשמל, ועל הפטקוק - שמשמש את תעשיית המלט.

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, הסביר לחברי הוועדה כי העלאת המיסים תאפשר למדינה להשקיע כספים במימון המעבר לאנרגיות מזהמות פחות, בעיקר מעבר משימוש בסולר לשימוש בגז טבעי דחוס (גט"ד) שמקורו במאגרי הגז הטבעי של ישראל.

אמיר רשף, רכז אנרגיה ותשתיות באגף תקציבים במשרד האוצר: "האומדן הוא שבשנת 2019, גידול הכנסות המדינה בעקבות המיסוי הירוק יעמוד על כ-500 מיליון שקלים. הרפורמה תוביל להגדלת העצמאות האנרגטית של ישראל, מקטינים את התלות בנפט. הגז הטבעי מגיע ממאגרים שלנו. מפחיתים את זיהום האוויר, צמצום תחלואה, עידוד הצמיחה בהשקעות במעבר לגז טבעי ופיתוח הענף. כיום על-פי הסדר ההישבון בסולר, מי שנהנים ממנו, לא משלמים עבור כל העלות החיצוניות ולכן זה מהווה תמריץ משמעותי לשימוש בסולר. מצד שני אין ודאות מה יהיה הבלו על הגז בטווח הארוך, אין תחנות תדלוק מתאימות לגט"ד, רשת החלוקה לא מתאימה לתדלוק לתחבורה והולכים לטפל בכך בשנתיים הקרובות. השאיפה היא לייצור שינוי הדרגתי של הבלו על הגט"ד ותמריצים למעבר לשימוש בו ותמריצי מעבר כלי רכב כבדים לגט"ד. המתווה מדורג ומעניק ודאות לתעשיה. הבלו על הגז זניח בעשר השנים הבאות, העלאה מתונה ולאחר מכן והארכת המתווה. המתווה מסתיים ב-2029, צופה פני עתיד".

"במתווה: השקעת 500 מיליון שקלים בתוכנית לפרישת קווי החלוקה, הרשאה להתחייב כבר ב-2019, מענקים בגובה 150 מיליון שקלים להפחתת תעריפי חיבור וצריכה של גז טבעי. סיוע בהקמת תחנות דלק, מענקים ורשת ביטחון לשבע שנים, תקצוב 65 מיליון שקלים, עד 2.8 מיליון שקלים לתחנה. פחת מואץ בגובה 20 אחוזים, עידוד גט"ד במכרזי תחבורה ציבורית".

"לגבי רכבי גט"ד: פחת מואץ בגובה 25 אחוזים לארבע שנים, הפחתת 100 אחוזים מגובה אגרת הרישוי בהוראת שעה לחמש שנים".

"מוניות: 30 מיליון שקלים לסיוע ברכישת מוניות היברידיות, הטבת שימוש מצטברת להפחתה מלאה של מיסי היבוא לאחר ארבע שנים".

"רכבי הוראת נהיגה; פחת מואץ בגובה 33 אחוזים לארבע שנים, פטור מאגרת רישוי בהוראת שעה לארבע שנים".

"אוטובוסים חשמליים: פחת מואץ בגובה 33 אחוזים לשלוש שנים, פטור ממכס לארבע שנים".

"העלאת הבלו על פחם מ-46 שקלים לטון פחם ל-102 שקלים והעלאת הבלו על הפטקוק מ-46 שקלים לטון פטקוק ל-216 שקלים".

תגובות המובילים ותעשיית המלט

מנכ"ל מועצת המובילים, דוד כוכבא, דחה את רעיונות האוצר: "אין מנועים שתומכים בגז טבעי במשאיות גדולות וכבדות. משק ההובלה לא הצטייד במשאיות מסוג זה ולא בטווח הנראה לעין, ב-15-20 שנה, כי אין מנועים כאלה".

סמנכ"ל כספים במלט הרטוב, רונן יונה: "משמעות העלאת המס על הפטקוק היא סגירת המפעל. יש היצף מיוון בשיעור של 100 אחוזים ומטורקיה במעל 40 אחוזים ובמשרד הכלכלה לא מתערבים ועכשיו רוצים להעלות את המס על הפטקוק. 99 אחוזים ממפעלי המלט בעולם עובדים על פטקוק. גם אין תשתית גז טבעי. אני רוצה את הגז הטבעי אך הוא יחליף את המזוט ולא את הפטקוק, כי אין תחליף לפטקוק".

מנכ"ל מפעלי מלט, נשר, משה קפלינסקי: "הניסיון להעביר את המשק לגז טבעי מבורך, אך לא נכון לשוק המלט. בתהליך ייצור המלט הדלק מתערבב בחומר הגלם שלנו ולכן לא סתם בעולם בתעשיית המלט בעולם לא משתמשים בגז".

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, השיב: "הכי קל לא להעלות מיסים. אין ספק שהמיסים שמובאים בצו נכון להעלות אותם ולא עולים עד לרמה הכלכלית שצריכים להעלות אותם. לגבי הבלו על הפחם, המס הזה הוא הכי סביבתי שיכול להיות. הפחם צריך לשלם את העלות הסביבתית שלו והיא עלות קשה לכולנו".

תגובות חברי הכנסת

יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם (הליכוד): "יש תקציב צריך מקורות ואז באים לנושא. בהיגיון שלי, בוודאי צריך לתמוך בדלקים לא מזהמים וגז, אך צריך קודם כל לדאוג שתהיה תשתית. לא ניתן לומר אני ממסה מהיום, אלא קודם כל, לדאוג לשים כסף מהכיס להכין תשתית. יש תשתית, עכשיו תנו את האופציה לבחור ביקר או בזול, אנחנו מציעים לכם את הזול שהוא יותר נקי. לא נכון להביא את הצווים כעת, כי זה נועד רק להמציא מקורות לתקציב. העובדה, שמי שהכי דוחף את זה, זה האוצר. לכן מבקש לא לקבל החלטות עד שלא נעשה דיון מקצועי ופרטני ולא בפורום הזה. נהג משאית שזו פרנסתו לא ייתכן לפגוע בו בשביל מקורות תקציביים".

רכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "הצווים עוסקים במטרה טובה וראויה אך צריך לזכור שלא יעלה על הדעת שאנשים שרוצים להתחבר לגז יחייבו אותם במס הזה".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): היה צריך להפריד בין הנושאים. עדיין אין ודאות לגבי התשתיות הכל צריך להיות מותנה בהתקדמות התשתיות. ברור לכולם שהאוצר צריך כסף, עוד 500 מיליון שקלים, זה לא קשור למיסוי ירוק, אלא רק עוד מס, נעלה את תעריפי החשמל ואנשים ישלמו עוד כסף. הדיון פשוט צריך להיות איפה רוצים להעלות את המיסים. לגבי הפטקוק, צריך להבין את המשמעות על תעשיית המלט, חלק מהפטקוק יש בו שימוש חוזר חזרה בתעשיה עצמה בתוך התרכובות. הגז הטבעי ישמש להורדת המזוט אך לא להחלפת הפטקוק".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "המדינה צריכה הכנסות ויש למסות, השאלה איך זה נעשה. ההצעה לא טובה, כי אין התלייה ברורה בין המעבר לדלקים לא מזהמים והקשר למיסים המוטלים כיום. באיטליה יש אלפי תחנות גז ורכבים נוסעים על גז. בישראל המס אותו דבר ואין תחנת דלק אחת. שם מעודדים תחבורה על גז ויש תחנות, פה אומרים תביאו את הכסף, נבנה תחנות. שיהיו X תחנות נעלה קצת, יהיו עוד Y נעלה עוד וכך הלאה. אתם קודם רוצים את הכסף ואומרים אח"כ יהיה בסדר. לגבי הפחם, הרגולטור קובע לחברת החשמל כמה שימוש בפחם. פחות מ-20 אחוזים אף פעם לא יהיה, כי החברה חייבת מעת לעת לשמר את התהליך ייצור מפחם, כי אחרת לא יהיה. הייצור בפחם הוא רשת הביטחון לייצור בגז".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "בפועל מדובר בנטו התייקרויות. העיתוי ברור, תצטרכו לשכנע אותנו מאוד שהמוטיבציה היא לא הגדלת הכנסות המדינה ממיסים. המשמעות העלאת תעריפי החשמל. מאיפה האקסיומה שצריך בלו על גז? מדינת ישראל מקבלת תמלוגים מאוד גדולים על הגז. עלות מחיר סולר, היקף המס, הבלו, מהגבוהים בעולם. רוצים לעודד צריכת גז, אל תטיל בלו. בעד מיסוי ירוק ומעבר לאנרגיה ירוקה, נגד להעלות מיסוי על-כך שייקר את התעריפים לצרכנים".

ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): "אני לגמרי מסכימה שצריכים ללכת על הצעדים שמובאים בצו. אך מצד שני לדחות את הטלת הבלו על הגז. מצד שני האוטובוסים ומשאיות זה התחבורה הכי מזהמת במרכזיי הערים ובוודאי חייבים להעביר אותם לגז".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) העלה להצבעה,החלטת ועדה, שלפיה המיסוי על גז טבעי לא יעבור את הרף של 20 אגורות לליטר בשנת 2026. הצעתו אושרה פה-אחד. זאת בניגוד לכוונת האוצר, לפיה המיסוי על גז טבעי אמור לעלות בהדרגה משנת 2024 מ-10 אגורות לליטר ועד 1.9 שקלים לליטר מ-2029 ואילך. "אם באמת רוצים לעודד שימוש בגז טבעי, שלא יעלו את המיסוי מעבר לרף סביר", אמר ח"כ גפני.