סלומינסקי: לתקן את חוק המעצרים - או שנחוקק

יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ ניסן סלומינסקי, קורא (יום ב', 5.3.18) לשנות את חוק המעצרים ולקצר את הארכות המעצר, ואומר שהוועדה תיזום שינוי שכזה אם משרד המשפטים לא יעשה זאת. בתגובה אומר פרקליט המדינה, שי ניצן, כי רק במקרים בודדים המעצר מוארך מעבר ל-30 יום בטרם הגשת כתב אישום. הם דיברו בדיון שקיימה הוועדה על פרשת המסרונים בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לבין עו"ד ערן שחם-שביט בתיק 4000.

נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, אמר: "יש לאסור על כל קשר שהוא בין טוען, חוקר ותובע לבין שופט גם בעניינים המנהליים. יש מזכירות בית משפט, מזכירת בית משפט, עוזר משפטי ומתמחה. אין דבר כזה לפנות ישירות לשופט. גם אצלי התקיימו דיונים במעמד צד אחד כשביקשו להאריך או לחתום על צווים בלשכה, ולאור מה שקרה - עדיף שזה לא יקרה. חייבים לקבוע שגם דיון במעמד צד אחד לחתימת צווים ייעשה באולם. כל הדו-שיח יירשם בפרוטוקול. גם דיונים חסויים אמורים להירשם ונרשמים בפרוטוקול".

נציב תלונות על הציבור, אליעזר ריבלין, חזר על עיקרי ממצאיו בפרשה והוסיף: "הקשר הפסול בין התביעה לשופטת יצר פגם אסתטי בפמיליאריות שאינה ראויה ובאתיקה פגומה. זה יצר גם כשל מהותי בתחום של תיאום הליכים טרם משפט - הוצאת צווי חיפוש, צווי מעצר, בקשות להארכת מעצר - הליכים חשובים לחרותו של אדם כשחזקת החפות עומדת לו, ויש צורך בהקפדה לבל ייווצר קשר פסול כזה".

בהתייחסו לפרשת המסרונים, אמר סלומינסקי: "הפגיעה הכי חמורה היא כשתובע ושופט שמתואמים ביניהם. זה סוף העולם. השם ישמור וירחם על חרותו של האדם. ביחס לזיהום החקירה, נשאלת השאלה אם זה מקרה יחיד או מעשה שבשגרה. הסיכוי שמדובר על מקרה בודד הוא 1:1,000. הגוף היחיד שהיה זך וצריך להישאר כך הוא מערכת בתי המשפט, ואם גם עליה מוטל הפגם - אני חרד לגורל הדמוקרטיה". הוא דרש שהמשטרה והפרקליטות יבדקו את הקשר בין תובעים לשופטים ויתקנו את התקנות בהתאם, ואמר גם בנושא זה שאם הדבר לא ייעשה - ייזום חקיקה.

ניצן הוסיף: "גם כשהתבררה התמונה המלאה, אלמנט התדהמה לא פג. המקרה חריג ואני לא מכיר מקרה דומה. גם פרקליטי המחוזות לא מכירים. חריגות יכולות לקרות בכל מערכת, וצריך להיזהר מלכנות זאת נורמה". עוד אמר, כי לא נפתחה חקירה פלילית בפרשה משום שריבלין לא מצא חשש לפלילים ומשום שלא מצא כל חשש לפגיעה בזכויות העצורים בפרשה. בהתייחסו לסוגית הדיונים במעמד צד אחד, אמר ניצן: "יש הכרח לעיתים בהצגת חומר חסוי במעמד צד אחד, בלי זה שופט לא יכול לעיתים לקבל החלטת אמת, אך ראוי לקיים את הדיון באולם".

תנ"צ ערן קמין, ראש חטיבת החקירות במשטרה, אמר: "איש מהחוקרים אינו מרשה לעצמו פמיליאריות כמו זו שתוארה". על הדיונים במעמד צד אחד, אמר: "אתה לא רוצה לחשוף רבים שאינם מורשים. גם במקרים הללו נשמרים כל הכללים האתיים בין חוקר לשופט, ואני לא מכיר מקרים של התנהלות כמו שהתכנסנו בגינה".

הסניגור הארצי הציבורי, ד"ר יואב ספיר, התייחס גם הוא לאותו נושא: "הופתעתי מדיונים במעמד צד אחד בשלב החקירה הגלויה. אסור שזה ייעשה, דיונים כאלו צריכים להיות במעמד שני הצדדים, אחרת התחושה היא שהכל הצגה. הלחישות באולם בימת משפט חייבות להיפסק. דוח סודי צריך להיות מוגש בכתב ולהיות מסומן". ביחס לתנאי המעצר, אמר ספיר: "אני מברך על כך שהפשפשים עלו לכותרות, כי הסניגוריה מתריעה על כך שנים. ניר חפץ לא לבד ואנחנו כותבים בדוחות על פשפשים, קרציות ומקקים, וטפילים נוספים. זה חייב להיות חלק מהדיון שלנו, כי אי-אפשר לנקוט מדיניות מרחיבה של מעצרים ולהתעלם מתנאי המעצר".

צבי סגל, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, קרא לשמור גם על חזקת החפות של פוזננסקי-כץ ושחם-שביט. הוא התייחס גם לנושא העקרוני: "יש דיונים במעמד צד אחד והם חייבים להיות כך, אבל צריך לוודא שאותו שופט ששומע צד אחד לא ישמע את הדיונים במעמד שני הצדדים. בנוסף, חייבת להיות רוטציה בקרב שופטי המעצר, כי קורה שמכסת המעצרים ליום בלתי נסבלת. צריך לקצוב מכסה של דיונים במעצר, שאז נדע לבטח שהדיון בהם נעשה בכובד ראש".

יעקב צבן, שהיה גם הוא סגן נשיא המחוזי בירושלים, אמר: "הלכנו מספר שופטים לסיור לילי לראות העברת עצירים ממקום אחד לשני וזה דבר איום ונורא. לאחר הביקור הזה, שאני ממליץ שייעשה לכל שופט, בכל חתימה על צו מעצר היד רעדה שבעתיים".