ועדת הכלכלה סיימה (יום ג', 6.3.18) לאשר לקריאה שנייה ושלישית את פרק התקשורת מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים), שעוסק בהקלת האסדרה בשוק השידורים בעקבות המעבר מזיכיונות לרישיונות. שלשום החליטה הוועדה להוציא מההצעה את הרפורמה בחבילות שמציעות הוט טיס ולבטל את הכוונה לקצץ בסמכויות הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו באשר לפיקוח על פרסומות ועל אורך מהדורת החדשות, ובכך תקעה את הרפורמה בשוק הטלוויזיה. זאת לאחר שהיו"ר איתן כבל התייחס להצעת הרפורמה בטלוויזיה הרב-ערוצית ואמר כי גם לאחר שנתן לשר התקשורת, איוב קרא, אפשרות להציע הצעה חדשה התברר שהעניין לא בשל. הוא הבהיר כי בטלוויזיה הרב-ערוצים נדרשת מהפכה בסדר גודל של רפורמת הסלולר, באופן שיעשה סדר בכל הפלטפורמות, כולל סלקום ופרטנר, על-מנת להביא לתחרות אמתית שתוריד את המחיר לצרכן.

"על ההצעה שהובאה בפנינו אפשר לומר 'כוונותיך רצויות אך מעשית אינם רצויים. לא התרשמתי שהיא הולכת להשפיע לטובה על כיסו של הצרכן, אלא אולי אפילו להרע את מצבו. אני תובע ממשרד התקשורת להביא לוועדה כבר בחודשים הקרובים הסדרה שתייצר תחרות אמתית בין כל הפלטפורמות, שלא קיימת היום. אני לא מאלה שרוצים פלטפורמות חלשות, אלא רוצה ליצור איזון. אני תובע לעשות מהפכה ולהביא אותה לאישור הוועדה לאלתר", אמר כבל.

נושא נוסף שנדון שלשום עסק בסמכויות הרשות השנייה להיות שותפה לסקרי צפייה והאזנה. הצעת החוק ביקשה לבטל גם את הסמכות הזו, אולם בדיונים הקודמים ציינו ח"כ עיסאווי פריג' וח"כ אחמד טיבי כי סקרי הצפייה לא כוללים את הציבור הערבי. על-מנת לטפל בכך אישרה הוועדה הצעה של היו"ר כבל, לפיה סמכות המועצה להיות שותפה לסקרים לא תבוטל, אך המועצה תהיה שותפה אך ורק לסקרים שייעשו בקרב כלל האוכלוסייה. פריג' אמר כי "שנים על גבי שנים ועדת המדרוג הדירה את האוכלוסייה הערבית, והגיע הזמן לטפל בכך".

כמו-כן, במהלך הדיונים עלתה סוגיית השקעה ביצירה בשפה האמהרית או הטגרינית, ובעלי הערוץ האתיופי הביעו חשש כי תיקון שנעשה בוועדה המשותפת בראשות ח"כ יואב קיש יפגע בהם. לפיכך קידם כבל הצעת פשרה שהעלתה סמנכ"ל האסדרה של יס, מיכל רפאלי כדורי, לפיה הפקות מקומיות בשפות אמהרית וטגרינית שקיבלו תמיכה מהמדינה יחויבו בשידור ראשוני בערוץ בשפה האמהרית, ולאחר מכן יתאפשר לשדרן בערוצים אחרים. בישיבה התעורר ויכוח קשה בין היוצרים אלעד וקסלר ואסתר אלמו לבין מנכ"ל הערוץ האתיופי פאסיל לגסה, באשר לפשרה שהסכים לקבל כבל יום קודם. בעקבות זאת הציע היו"ר הצעה נוספת, לפיה הערוץ יהיה מחויב לשדר את ההפקות שקיבלו תקצוב בשידור ראשוני בתוך 3 חודשים, ואם לא יעשה זאת יוכלו המפיקים להעבירם לשידור ראשוני בערוצים אחרים, וכן לקבוע כי ככל שיצטרך לדבב את ההפקה לאמהרית או טגרינית יישאו המפיקים והערוץ בהוצאה באופן שווה. הוועדה קיבלה את הצעת כבל, אולם ח"כ אברהם נגוסה התנגד לה וביקש להעלות הסתייגות במליאת הכנסת, לפיה הסעיף ינוסח כפי שהיה לפני התיקון בוועדה המשותפת, כך שכספי התמיכה יועברו ליצירות בשפה האמהרית או הטגרינית, שמיועדות לשידור בערוץ האתיופי.

שידורי החדשות

כאמור, הוועדה דחתה גם את ההצעה לפגוע בסמכויות הרשות השנייה להתערב באורך שידורי החדשות ובמועדיהם. היועצת המשפטית של ערוץ 10, עו"ד דבורה קמחי, אמרה כי אין הצדקה שהרשות תתערב באורכן ומועדן של החדשות ואין הצדקה לקבל אישור מנכ"ל הרשות על כל הארכה של דקות בודדות. היועצות המשפטיות של קשת ורשת, עו"ד שרית הכט ואילאיל לבנת, אמרו מנגד כי אין הצדקה לתת הטבה לאחד משלושת הערוצים. נציגת חברת החדשות, עו"ד דיקלה בירן, אמרה כי לפיקוח יש יתרונות. היא הסבירה כי ערוך החדשות צריך ודאות לגבי אורך המהדורה והוא לא יוכל לעבוד אם הדבר ישתנה מדי יום. "לפיקוח יש יתרונות מסוימים מנקודת מבטו של הצופה", אמרה. היו"ר כבל אמר כי הוא מתנגד להצעת האוצר בעניין הזה, אך מנגד דרש מיו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב ברקוביץ, לקבוע כללים ברורים בעניין האפשרות להאריך את המהדורה, כדי שלערוצים יהיה ברור כיצד לנהוג.

הוועדה דנה גם בהצעה לביטול מרכז השידור והבקרה שמפעילה הרשות השנייה ומפיץ את הערוצים לפלטפורמות. כבר בישיבות הקודמות הודיע כבל כי גם אם הוועדה תאשר זאת הוא לא יאפשר שהדבר יביא לפגיעה במי מעובדי הרשות, וח"כ איילת נחמיאס ורבין הצטרפה לדברים והוסיפה כי ניתן יהיה לשקול זאת כשעידן פלוס יופרט. נציגת הרשות השנייה, עו"ד מיכל גרוס, הציגה את תפקידי המרכז ואמרה כי סגירת המרכז אין לה דבר וחצי דבר עם האינטרס הציבורי. לדבריה, המרכז משמש גיבוי לשידורים במקרי חרום ויש לו תפקידים רבים נוספים. שמאלוב ברקוביץ אמרה: "כשמנכ"ל משרד התקשורת אומר שהמערכת מיושנת אני מצפה שיגיע ויבדוק". המנכ"ל בפועל של משרד התקשורת, מימון שמילה, השיב: "כשהמנכ"ל, שמבין בטכנולוגיה, אומר שאפשר לסגור אז אפשר לסגור". שמילה הוסיף כי להערכתו המהלך יחסוך כמיליון שקל לכל אחד מהערוצים המסחריים.

ראש אגף התראה בפיקוד העורף, שלומי ממן, אמר כי כשהתראות פיקוד העורף יוצאות ממרכז הבקרה של הרשות הן יוצאות בצורה אחידה, וכשהן יוצאות ישירות מהערוצים כל אחד מוציא אותן איך שבא לו. עם זאת הוא ציין כי הדבר פתיר, אך יחייב כל ערוץ בהשקעה של כ-250 אלף שקל בשרתים גרפיים ועוד אחזקה שנתית של כ-20-15 אלף שקלים בשנה. עו"ד קמחי אמרה כי לערוצים יהיו עלויות נוספות בפריסת סיב אופטי שיעביר שידורים ישירות לפלטפורמות (הוט ויס). מנכ"ל הרשות השנייה, ניר שוויקי, הוסיף כי עד שלא תהייה הפרטה של עידן פלוס המרכז נדרש לשם העברת השידור למערך, והוסיף כי לאחר הפרטה תצטרך הרשות לקבל החלטה כיצד להמשיך להפעיל את המרכז.

היו"ר כבל אמר אתמול כי הוא מאוכזב מכך שלא קיבל תשובות חד-משמעיות, בנושא שנוגע להעברת מסרים בחרום ויש לו השפעה על חיי אדם. הוא הוסיף כי עד שעידן פלוס לא יופרט הוא לא יאפשר את סגירת מרכז השידור והבקרה.

עוד נקבע היום כי התיקונים יכנסו לתוקף עם פרסום החוק ברשומות, כלומר כחודש לאחר אישורו במליאה. יו"ר הרשות השנייה שמאלוב ברקוביץ העירה על כך ואמרה: "רוצים לקחת מהר מהר את הסמכויות, שחלילה לא יישארו עד ה-1 בינואר 2019 (מועד כניסתו לתוקף של חוק התקציב וחוק ההסדרים)".