שירותי הבריאות אינם מונגשים לעולים

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דנה (יום ד', 7.3.18) בנושא שירותי בריאות בשפות שונות. ד"ר נורית יכימוביץ-כהן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת שחקרה את ההנגשה הלשונית במערכת הבריאות אמרה "ישראל היא מדינה רב-תרבותית, כחמישית מהאוכלוסייה דוברת ערבית כשפת אם, וקבוצות גדולות של עולים מדברים בשפות רוסית, צרפתית, אנגלית, אמהרית ופורטוגזית. הפער הלשוני, עלול לגרום לפערים בבריאות ובצריכת שירותי-בריאות.

"חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2011, קבע כללי התאמה והנגשה תרבותית ולשונית במערכת הבריאות. אולם הכללים מיושמים רק בחלקם. לדבריה, משרד הבריאות לא מפקח אחר יישום החוזר ולא מתקצב את ביצועו. המוקד הטלפוני של משרד הבריאות בשפות השונות, אינו פעיל בכל שעות היממה.

"באתרי האינטרנט של קופות החולים יש תרגום בעיקר בעל אופי שיווקי ולא שירותי. אתר קופת החולים מכבי לא תורגם לאף שפה זרה. מרבית אנשי הצוות הרפואי בכל הדרגים לא עברו הכשרות לעבודה עם דוברי שפות. והדבר חמור בעיקר בארגוני החרום, שם התרגום חשוב להצלת חיים".

יו"ר הוועדה ח"כ אברהם נגוסה הלין על טיפול המשרד בהנגשת השירותים הרפואיים בשפות שונות. לדבריו, משרד הבריאות תוקצב ב-19.6 מיליון שקל ליישום החלטת הממשלה בעניין יוצאי אתיופיה. נגוסה שאל מה יושם מהתקציב? בנוסף, מה בוצע מתוך החלטת הממשלה בעניין יוצאי צרפת רוסיה ובלגיה, החלטה שתוקצבה במיליון שקל?

נציגת משרד הבריאות ד"ר אמה אברבוך השיבה לטענות ואמרה כי משרדה החל לבקר את המוסדות הרפואיים לפני שהחוזר נכנס לתוקף. בשלב מאוחר יותר, הוחלט לבקר בדרך של ביקורת רוחבית ולא פרטנית, אשר במסגרת זו מבקרים תחומים רבים בעת ובעונה אחת.

לדבריה, תיקצוב הנגשת שפות מושפע מסדרי העדיפויות של המשרד. אברבוך טענה כי המשרד בנה ערכת הדרכה בסרטונים בעלות של חצי מיליון שקל. הערכה נמצאת בשימוש המוסדות הרפואיים. המערכת הרפואית עברה שינוי דרמטי. עלות מוקד בשפות עומד על כ-1.5 מלש"ח בשנה. בתחילה המוקד פעל בלילה אולם מחוסר תקציב המוקד נסגר בלילה. תמיד ניתן לעשות יותר. להכשיר את עשרות אלפי עובדי מערכת הבריאות לוקח זמן רב.

נציגת קופת חולים לאומית גב' מרגלית שילה אמרה שתהליך הכשרת המערכת החל, והוא יקח כמה שנים. הוכשרו 26 אנשים נציגי שירות ורופאים לכל המגזרים והשפות. הקופה מעסיקה יוצאי אתיופיה שמסייעים לתרגום, בנוסף, הקופה תרגמה מס' טפסים.

נציג קופת חולים מאוחדת מר ישי קום אמר שהנושא על סדר היום של הקופה. קום הצביע על חשיבות איגום משאבים לצורך הכנת מאגר של טפסים דיגיטליים לשימושם של כל הקופות, וכן הפקת חומר הסברה על מחלות ורפואה מונעת בשפות.

נציג ההסתדרות הרפואית פרופ' מרק מימוני טען כי בהיעדר תקציב, לא ניתן ליישם את חוק זכויות החולה. החוק מחייב רופא לוודא שהחולה מבין היטב את מה שהרופא אומר לחולה. מה שלא ניתן לביצוע בהיעדר מתורגמן.

אסתר בלום מארגון קעליטה לדוברי צרפתית התריעה כי בנושא בריאות הנפש המצב מאוד קשה. בלום סיפרה כי בתי חולים פונים אליהם ומבקשים לתקשר עם חולים דוברי צרפתית.

נגוסה סיכם את הדיון ואמר: "קיים פער גדול בין חוזר מנכ"ל משרד הבריאות לבין העשייה בשטח". לדבריו, "אותנו מעניינת התוצאה ולא התוכניות". נגוסה דרש ממשרד הבריאות ליישם לפחות את חוזר המנכ"ל. יו"ר הוועדה דרש מנציגי משרד הבריאות נתונים נוספים שיובאו לדיון המשך בנושא.