קובי אלכסנדר יוצא לחופשי. ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר קיבלה היום את בקשתו של אלכסנדר לשחרור מוקדם מהמאסר. אלכסנדר יצא בשעות הקרובות מהכלא. אלכסנדר ריצה שנתיים וחצי מאסר בארצות הברית ונחת בארץ בתחילת החודש, ב-1 במארס.

במסגרת פרשת הבקדייטינג בה הורשע אלכסנדר, יותר מ-100 חברות הייטק שינו באופן כוזב את התאריך שבו העניקו אופציות, על-מנת לגרוף רווחי-עתק.

המעשים בוצעו לפני יותר מעשור, ורוב קובי אלכסנדר בהגעתו לארץ קובי אלכסנדר בהגעתו לארץ פרשת הבקדייטינג קרובה לסופה, במקביל להגעתו של האסיר קובי אלכסנדר לישראל. בקדייטינג הוא מונח שנכנס לז'רגון של התקשורת הכלכלית בשנת 2006. באותה שנה נחשף כי במהלך העשור האחרון של המאה הקודמת התפתחה פרקטיקה במסגרתה שונו בדיעבד מועדי הקצאת אופציות למנהלים ועובדים בחברות ציבוריות, כך שישקפו מועדים בהם נסחרו המניות של אותן חברות במחירי מינימום.

הפרקטיקה הייתה נפוצה בעיקר בקרב חברות הייטק, שנהגו לתגמל את מנהליהן ועובדיהן באמצעות חלוקה נדיבה של אופציות. הסיבה העיקרית להתפתחותה נבעה מרצון המנהלים להפחית את מחירי המימוש של האופציות ובכך לזכות את עצמם ואת עובדיהם ברווח גבוה יותר בעת מימוש האופציות בפועל.

אלא שהמהלך הזה היה אסור משתי סיבות עיקריות. ראשית, הוא גרם לכך שמנהלים ועובדים זכו להנחה לא מאושרת ולא מדווחת ברכישת מניות מהחברה שבה הם מועסקים, ועקב כך פגעו הלכה למעשה בחברה ובבעלי מניותיה. שנית, החברות שעשו זאת נמנעו מרישום הוצאות בגין התגמול באופציות, למרות שבדיעבד היו מחויבות לכך.

הפרקטיקה החשבונאית בארה"ב באותה התקופה קבעה כי הוצאות בגין אופציות יירשמו רק במקרה בו האופציות מחולקת כשהן בתוך הכסף, כלומר מחיר המימוש נמוך ממחיר המניה. כאשר החברות חילקו אופציות עם מחיר מימוש השווה למחיר השוק, הן לא רשמו הוצאות בגין האופציות, למרות שהיו אמורות לעשות זאת, מאחר שבעת ההחלטה על החלוקה בפועל היו האופציות בתוך הכסף.

על-פי הידוע, יותר מ-100 חברות ציבוריות בארה"ב נחקרו או הואשמו בעבירות של תיארוך לאחור של אופציות. כך שקומברס לא הייתה חריגה בביצוע הבקדייטינג עצמו, אבל ככל הנראה הייתה חריגה בהיקפו. מסיבה זו, בין השאר, מצאו עצמם לבסוף שלושה מבכירי החברה מאחורי סורג ובריח: סמנכ"ל הכספים דייוויד קרוננברג והיועץ המשפטי וויליאם סורין, שמיהרו להודות בעבירות וריצו כל אחד שנת מאסר; והיו"ר והמנכ"ל קובי אלכסנדר, שנמלט לנמיביה.

בכתבה שפורסמה לפני כ-5 שנים ב"ניו-יורק טיימס", נכתב כי למרות שתובעים פדרליים ברחבי ארה"ב השקיעו השקיעו זמן וממון בתביעות נגד מנהלים שנחשדו בתיארוך לאחור, התוצאות לא היו מרשימות. רק כתריסר מנהלים הורשעו, ורק חמישה ריצו עונשי מאסר. למספר הזה צריך להוסיף את אלכסנדר, שנכלא והורשע רק ב-2016.

אלכסנדר נמלט מארה"ב לפני 11 שנים לנמיביה שבדרום מערב אפריקה, לה אין הסכם הסגרה עם ארה"ב. לאחר שהתגלה בנמיביה, ב-2006, ולאחר משפט הסגרה שנוהל - הסגיר את עצמו לפני כשנה וחצי לרשויות האמריקניות, הורשע ברישום כוזב במסמכי תאגיד ונידון ל-30 חודשי מאסר. כעת אלכסנדר יוכל לבקש בישראל לנכות שליש מתקופת המאסר, לעומת 15% בלבד בארה"ב.

בנובמבר האחרון חתמה שרת המשפטים איילת שקד על אישור בקשתו של קובי אלכסנדר - מייסד ומנכ"ל קומברס לשעבר, שריצה עונש מאסר בארה"ב בגין תרמית ניירות ערך בפרשת הבקדייטינג (תיארוך לאחור) - לרצות את שארית תקופת המאסר בארץ.

עם הגעתו ארצה וכניסתו לכלא ניצן הפך אלכסנדר להיות אסיר ישראלי לכל דבר ועניין, על כל הכרוך בכך. כלומר, כל הזכויות והחובות שיש לאסירים האחרים היו תקפות גם לגביו.

הואיל ואלכסנדר ריצה כבר חלק משמעותי מתוך שנתיים וחצי שנות המאסר שנגזרו עליו, הוא היה זכאי לפנות לוועדת השחרורים (ועדת שליש) ולבקש את קיצור תקופת המאסר (ניכוי שליש). היום בקשתו התקבלה.

אלכסנדר יוצג על-ידי עוה"ד פרופ' דוד ליבאי ושני אילוז.