מי השרים שמטרפדים מניעת כפיית עבודה בשבת

ועדת הכספים קיימה (יום ג', 10.4.18) ישיבה בבקשה לדיון מחדש (רוויזיה) בתיקון הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי).

במהלך הדיון עלו טענות נגד החוק ובעקבותיהן סוכם בין מרבית חברי הוועדה כי יוכנסו מספר שינויים בהצעה וכי היא תובא להצבעה מחודשת בקרוב, אך לא לדיון חוזר. בין היתר נקבע כי החוק ייכנס לתוקף מרגע פרסומו, אך יחול בפועל מה-1 בינואר 2019. כך יוכלו מקומות העבודה החדשים עליהם יחול החוק לאמוד את מידת ההשפעה של בקשות העובדים על פעילות המפעל ולהחליט האם ברצונם להגיש בקשות להחרגה מוועדת השרים. במסגרת זו סוכם כי הוועדה תתכנס כל 3 חודשים (אחת לרבעון). כך יוכלו כל הצדדים להיערך וכן לא יהיה מצב בו בקשת עובד לא נידונה בזמנה. הכינוס הראשון יהיה באוגוסט. עוד סוכם כי כל אחד מנציגי ועדת השרים יוכל להעמיד ממונה מטעם משרדו לדיוני הוועדה במקומו. בנוסף הוועדה תדווח פעם בשנה על האישורים שניתנו לוועדת העבודה והרווחה בכנסת.

כזכור, הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים בחודש פברואר האחרון, ומטרתה לאפשר לעובדים לסרב לעבוד ביום המנוחה התואם את דתם, לא רק אם מדובר בעובדים דתיים. זאת בניגוד למצב החוקי שהתקיים עד היום על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה,. על-פי הצעת החוק עובד יוכל כאמור, לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועי לפי דתו, גם אם לא הצהיר שהוא דתי וגם אם עד היום כן עבד באותו יום מנוחה. במסגרת הנוסח אותו אישרה הוועדה, ועדת שרים בראשות ראש הממשלה ושיהיו חברים בה גם השר לשירותי דת ושר העבודה והרווחה, תדון בפניות של מפעלים וחברות שיבקשו מטעמים מיוחדים לאפשר להם להמשיך לפעול גם בימי המנוחה ולהעסיק עובדים. התיקון בדומה לחוק הקיים מחריג מוסדות חיוניים העוסקים בביטחון הציבור, בריאות הציבור, מלונאות, ייצור חשמל ועוד.

את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת עליזה לביא (יש עתיד), מיקי זוהר (הליכוד) ואליהם הצטרפו חברי כנסת מסיעות שונות. במהלך הדיונים בחוק טענו יוזמי ההצעה שהמצב החוקי שנמשך מאז שנות ה- 50' פוגע בזכות יסוד של כל אדם ליום מנוחה וגורם לעובדים רבים להגיש תצהירים כוזבים על-כך שהם דתיים בעוד הם אינם כאלה. מנגד, טענו המתנגדים, כי התיקון המוצע לחוק, יש בו כדי להבריח מכאן חברות ומפעלים בינ"ל וכן כדי לפגוע באטרקטיביות של מדינת ישראל מבחינתן של חברות ששוקלות אם לעבור לכאן אם לאו.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, ציין בפתח הדיון היום: "אנחנו חברי הכנסת החרדים לא חתומים על החוק הזה, הוא לא באג'נדה שלנו, החוק הזה נותן היתרי עבודה לעבוד בשבת ואנחנו לא מסכימים לזה, לכן אנחנו לא חתומים עליו. אבל עמדתי במשך עשרות שנים בכנסת שאסור שתהייה אפליה בין אנשים דתיים ושאינם דתיים. החוק הקיים קובע שניתן לתת היתר עבודה למפעלים נגד שעות עבודה ומנוחה, ואם יש עובד שעל-פי מצוות דתו הוא מבקש שלא לעבוד ביום המנוחה השבועי שלו במפעל שקיבל היתר ואינו חיוני, אי-אפשר שלא להיעתר לבקשתו. באים וטוענים יוזמי החוק ובצדק שלא יכול להיות שאדם חילוני שמבקש לא לעבוד בשבת לא מקבל את האופציה הזו, אני רואה בזה נכון וחיובי, אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית. לכן שביקשו להעביר את החוק הזה לוועדת הכספים הסכמתי".

ח"כ עליזה לביא: "זה לא חוק דתי, זה חוק על זכויות. זה חוק שיאפשר לעובד בתאגי, למשל, ללכת לים בשבת. אנשים בסופו של יום נאלצים לכתוב תצהיר שקר בעבודה שהם אדם דתי. אם אתה לא רוצה לעבוד אבל רוצה ללכת לים בשבת, למה לחזור לדיכוטומיות? אנשים מגדירים עצמם בגם וגם, איך יכול להיות שכאן במדינת ישראל, שאדם שלא רוצה לעבוד בשבת, אומרים לו - 'תעוף לנו מהעיניים'?!".

ח"כ רועי פולקמן: "אני מסכים שהחוק הזה אינו חוק דתי ושזכותו של אדם לבחור איך לממש את יום המנוחה, אך אני רוצה להדגיש כמה החוק הזה ציני - כשאנחנו באים על דיונים על חוק דירה שלישית, הראשונים שקופצים אלה אנשי הבית היהודי, כי אומרים - מה אתם מתערבים בשוק החופשי. אם זה אדם חילוני זה מו"מ שונה מאדם דתי שלא יכול לעבוד כי זה נוגד את חוקי חייו. זה בסדר אם אני רוצה לבחור להשקיע במשפחה שלי, אבל אצל אדם חילוני זו החלטה, החוק הזה הוא במקום להגיע להסכמות עם המעסיק שלי". הוא הבהיר כי מדובר באסדרה כופה, לטעמו, וכי יש כאן עניין של התערבות במו"מ בין העובד למעביד, שתשמש כלי ביד עובדים לסחוט את מעבידיהם ועובד יוכל גם לדרוש לפי זה לעבוד חמישה ימים בשבוע בערב. הוא אמר כי הוא מוכן להתפשר אם החוק יכול רק על מי שמשתכר שכר מינימום.

נציגי הממשלה ניסו להערים קשיים על הצעת החוק.

איה דביר, משרד המשפטים: "החוק נועד להגן על שתי תכליות - דתית וסוציאלית. בראשונה, קיימת שונות בין אוכלוסייה דתית לזו שאינה. אנחנו מבינים שתהיינה השפעות עומק על המשק, לא קיבלנו אומדנים ואנחנו לא מבינים עד הסוף את ההשפעה (גפני: "לא הכל אתם [משרד המשפטים] צריכים להבין"). לגבי המנגנון שמוצע בנוסח שלכם - אנחנו קצת מוטרדים, אנחנו חושבים שאמות המידה לא ברורות כל צורכן וספק אם הוועדה מונחה מספיק כיצד לקבל את ההחלטה, לכן לדעתנו לא נכון להשאיר זאת כפי שהן". גפני: "למה מעולם לא אמרתם לשר העבודה שאמות מידה עמומות?". דביר: "גם אמות המידה בחוק היום עמומות יחסית, אבל יש הבדל, כי ההיתר שנותן השר אינו נכנס למערכת היחסים בין עובד למעביד, ומאפשר הפעלה באמצעות לא יהודי". דביר: "שיקול הדעת המוצע בתיקון הוא מינהלי וכפוף לביקורת. לא נכון להשאיר זאת לשיקול דעת מינהלי".

דבורה אליעזר, משרד העבודה והרווחה: "הכלל הוא איסור העסקה. החוק הקיים רוצה לתת זכות מנוחה שבועית לכלל העובדים, אלא שהוא מכיר בכך שיש מקומות עבודה עם צרכים, כדי לעמוד בהם יש צורך בהעסקת עובדים בשבת. יש מנגנון בחוק לעילות למתן היתרים למקומות מסוימים. אחת העילות למניעת היתר היא 'קיום חלופה שאינה מחייבת העסקה בשעות המנוחה השבועית' ואנחנו סוברים שאין מקום לבחון אם יש עובדים מסוימים שמסרבים לעבוד. בנוסף, נכון שהמחוקק יקבע את החריגים ולא הוועדה, כי מדובר בשלילת זכות. שאותם מפעלים שקיבלו את ההיתר - שעובדים עבודה רציפה או שהוכח שהפסקת העבודה בהם תפגע בצרכים חיוניים, לא יכנסו להסדר בכפוף לכך שהמעסיק יתחשב בכך שיש עובדים שמעדיפים אחרת. יש התחשבות בהודעת העובד שהוא מעדיף לא להיות מועסק במנוחה השבועית. שר העבודה מתכוון בנוסח הזה להגיש הסתייגות. אתם מבקשים מפקידים לשבת ולהיות בית דין לעבודה". גפני: "אדבר עם השר. מדובר במספר קטן של עובדים ולא בפגיעה במשק. אני מתקשה להגן על עמדת השרים (חיים כץ ואלי כהן, ע.י.), כי הציבור בעד הצעת החוק".

עידו סופר, אגף תקציבים, משרד האוצר: "מבחינת העסק מדובר באסדרה מכבידה אם אין מנגנון דינמי (גפני: "משרד האוצר מתנגד לרגולציה. אני מבקש מהעוזר שלי לצאת לראות אם המשיח הגיע"). הסוגיה היא התחולה, עסק צריך לקבל ודאות כמו אישור קבלת אש מרגע הגשת הבקשה ועד קבלת החלטה. אם לא יקבלו החלטות בצורה יעילה העסקים ייפגעו".

נעמה קאופמן, משרד הכלכלה: "אנחנו מדברים על 1,000 מוקדים, אולי פחות ואולי יותר מכך, מה קורה אם הוועדה לא מתכנסת או לא דנה תוך זמן, אנחנו צריכים לתת מענה לסוגיה הזו. לא מצאנו גם פתרון לעניין העסקים הקטנים והבינוניים". חברי הכנסת התרעמו עליה כאשר ביקשה להחריג את המפעלים עליהם החוק חל, ובעצם לרוקן את החוק מתוכן.

עו"ד גלית וייץ, ההסתדרות: "אנו מבקשים לצמצם את החוק לפגיעה בתהליך עבודה רציף. לגבי תחולה, משתמע כאילו זכות העובד מותנית בכך שהמעסיק ידרוש. המעסיק יודיע ולעובד זכות לסרב".

עו"ד רעות קינן, התאחדות התעשיינים: "לגבי תחולת החוק, אנו מבקשים שהוועדה תתכנס כבר באוגוסט. שלא יהיה מצב שמעסיק מגיש בקשה ולא ידע מה קורה בעניינו". גפני: "אציע שיהיה זמן ארוך יותר למענה, הוועדה תתכנס מיד ונאפשר לחברים לראות את הדברים באופן סופי. מיום פרסום החוק הוועדה תתכנס כל רבעון - העובד מגיש בקשה למעביד, המעביד מגיש לוועדה, ובתוך פרק זמן של 3 חודשים הוועדה מתכנסת".

סיגל סודאי, איגוד לשכות המסחר: "זה לא שיח של אפליה לדעתנו, יש אוכלוסיות שצריך להגן עליהן - כמו עובד דתי. אז זה שיש לו גם זכות להתפלל ביום העבודה, נאמר שזו פגיעה במי שאינו דתי?".

בעקבות ההערות השונות נקבע במהלך הדיון כי יוכנסו לחוק מספר שינויים - החוק יכנס לתוקף מרגע פרסומו אך יחול בפועל מבחינת אישורים לעובדים מה-1 בינואר 2019, במקביל ומרגע כניסת החוק לתוקף תתכנס הוועדה לדון בבקשות כל 3 חודשים, כך יוחלו המפעלים גם לאמוד את מצבם ולהחליט האם ברצונם לפנות לוועדה בבקשה להחרגה. בנוסף השרים החברים בוועדת השרים יוכלו להעמיד נציגים מטעמם מתוך המשרדים שימלאו את מקומם בקבלת החלטות לגבי חריגים במסגרת דיוני הוועדה, במקרה שהוועדה תמצא כי טענות המפעל נכונות יהיה צורך בנימוק בכתב ואלה ידווחו לעבודת העבודה והרווחה אחת לשנה על ההיתרים שניתנו.

בהסכמת חברי הוועדה, למעט ח"כ פולקמן סוכם כי השינויים יוכנסו לנוסח המוצע וזה יובא להצבעה בקרוב.

היו"ר גפני סיכם את הדיון: "יש שינוי בחברה הישראלית, צריך לקחת את זה בחשבון. יש ציבור ענק שאינו ציבור דתי אבל אומר 'אני אדם חילוני אבל אני בשבת רוצה לשבת עם המשפחה ליד השולחן' אך אני עובד במפעל שיש לו היתר עבודה בשבת ואני עלול לאבד את מקום העבודה שלי. השינויים שהכנסנו ייתנו מענה לכל ההערות שעלו. לא מדובר בחוק דתי אלא בחוק ערכי, חוק שיקבע שלא תהיה אפליה בין עובדים".