"בשלטון המקומי יש המון מקומות בהם הקרקע מאפשרת לפעול למי שלא רוצים את טובת הציבור אלא את טובתם הפרטית, ולא לחינם אנחנו גולשים לעבירות מין במקומות הללו". כך אומר (יום ג', 10.418) ראש חטיבת החקירות במשטרה, תת-ניצב ערן קמין. הוא דיבר בהשקת ספרו של עו"ד מאור אבן-חן "עבירות השוחד" בלשכת עורכי הדין.

בהתייחסו לפרשת אלון חסן, אמר קמין: "פרשת ערן מלכה הייתה אירוע טראומטי. העובדה שקצין בדרגת רב-פקד בחר לבגוד בערכים שלו, בארגון שלו, בחברים שלו - היא נוראה מבחינתנו. זיכוי מחייב אותך לבחון את התהליכים שלך, ואנחנו בהחלט חייבים לעשות תהליך פנימי". לצד זאת הדגיש קמין: "אנחנו לא מתרגשים מזיכויים; לחוקר יש רק דבר אחד לנגד עיניו: חקר האמת. אוי ואבוי אם הייתי מודד את החוקרים שלי על בסיס הרשעות".

מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, דן אלדד, אמר, כי הפרקליטות מתמודדת עם בעיה הנגזרת מחומרתה של עבירת השוחד: עשר שנות מאסר למקבל ושבע שנים לנותן, ודיון בבית משפט מחוזי. לדבריו, הבעיה מתעוררת כאשר לא מדובר בעובד ציבור בכיר, אלא למשל במפקח מכס שמקבל מיבואן תלושי שי לחג בכמה מאות שקלים.

"יש מקרים שהתחושה היא שנותן השוחד קצת נסחט, שיש ניצול לרעה של הכוח מצד עובד הציבור", הוסיף אלדד. "צריך לקרוא לילד בשמו, אם גם זה ילד קטן: זה שוחד. את המקרים הללו צריכים לפתור ביצירת מדרג של שוחד בנסיבות מחמירות ושוחד בנסיבות שאינן מחמירות". הוא אמר, כי תיקון חקיקה ברוח זו "נמצא באיזשהו תהליך של עבודה".

בנושא אחר אמר קמין, כי "אין טענה מופרכת יותר מאשר הטענה לפיה ריבוי עדי מדינה מלמדת על מידת חוזקו של תיק. בעדינות אומר, שהצקצקנות והצדקנות סביב עדי המדינה - זוהי טענה שצריך לשאול אותה הפוך: האם היית רוצה, כקורבן עבירה, שהמשטרה תגיע לחקר האמת גם אם אין הודאה?". אלדד הוסיף, כי עצם האפשרות שכל אדם יכול להפוך לעד מדינה - "מרתיעה מאוד מאוד", כולל בארגוני פשיעה. "מרגע שיש לנו הרתעה כזאת, היא משיגה את התוצאות שלה. היא מפחידה. היא מונעת מאנשים להתקרב לעבריינות".