סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ויועצו מוטי בבצ'יק העניקו הקלות לחברות סיגריות - בניגוד למדיניות המוצהרת של הממשלה ולאמנה הבינלאומית למניעת עישון עליה חתומה ישראל. כך מגלה (יום ג', 8.5.18) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

ביוני 2012 אישר ליצמן לחברת פיליפ מוריס לשווק בישראל חבילות של סיגריות הארוזות באריזות צלופן שקופות שאינן מכילות את האזהרה "העישון הורג". ההחלטה התקבלה ללא בירור הסוגיה עם הגורמים הרלוונטיים.

בתחילת מאי 2016 ביקשה פיליפ מוריס ממשרד הבריאות לכלול את המוצר הטבק IQOS בקבוצה אשר החוק להגבלת הפרסומת והשיווק אינו חל עליה, ובכך לפטור אותו מכל הגבלת פרסום ושיווק הנוגעת למוצרי טבק. כבר לאחר חמישה ימים שלח ראש שירותי בריאות הציבור דאז, פרופ' איתמר גרוטו, מכתב לרשות המיסים, ובו אישר את הבקשה. בניסוח המכתב היה מעורב בבצ'יק. אף שמדובר בהחלטה עקרונית לכאורה הנוגעת למוצר חדש, לא התייעץ גרוטו עם אף גורם מקצועי במשרד הבריאות, ולא בחן את הכללים בנוגע למוצר שנקבעו בידי גופי בריאות בינלאומיים. יש לראות בחומרה את דרך פעולתו של גרוטו, ששלח מכתב לרשות המיסים, קובע שפירא.

בנובמבר 2016 נודע למשרד הבריאות, כי בכוונת משרד התחבורה לפרסם מכרזים להקמת חנויות דיוטי פרי בנמל התעופה רמון שליד אילת, וכי הן ישמשו גם נוסעים בטיסות פנים-ארציות. בעקבות זאת הכין גרוטו מכתב למנהל רשות המיסים ובו טען, שמכירת מוצרי טבק בחנויות הפטור נוגדת את המלצת הוועדה הציבורית לצמצם את מכירת מוצרי הטבק. אולם לאחר שבבצ'יק שוחח איתו - גרוטו לא שלח את המכתב. בבצ'יק כלל לא היה רשאי להתערב, קובע שפירא.

בפברואר 2017 קיים ליצמן דיון בנושא "מדיניות סיגריות אלקטרוניות וIQOS-". בדיון השתתפו גרוטו, בבצ'יק והמנכ"ל משה בר-סימן-טוב; היועצת המשפטית וגורמים מקצועיים אחרים במשרד הבריאות לא זומנו לדיון עקרוני זה. שר הבריאות סיכם: על סיגריות אלקטרוניות "יחולו כל המגבלות של סיגריות רגילות. ובנוגע לסיגריות IQOS: נמתין למדיניות ה-FDA". משמעות הדבר היא, כי המוצר נכלל במוצרים אשר חוק הגבלת הפרסומת והשיווק אינו חל עליהם. בר-סימן-טוב וגרוטו לא הביאו לידיעתו של ליצמן, כי עמדת היועצת המשפטית של משרדו היא הפוכה. כעבור חודשיים שינה המשרד את עמדתו בעקבות שתי עתירות לבג"ץ.

ליצמן ובכירי המשרד נפגשו פעמיים עם נציגי חברות טבק, אך בניגוד להוראות שנקבעו באמנה הבינלאומית - לא הביא ליצמן עובדה זו לידיעת הציבור. "יש ליידע את הציבור על פגישות של מקבלי ההחלטות עם נציגי חברות הטבק, מאחר שחשיפה לציבור של פגישות אלה יש בכוחה לבלום הפעלת לחץ של חברות הטבק על מקבלי ההחלטות, ולמנוע קבלת החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור. כמו-כן, הסתרת הפגישות עם חברות הטבק נוגדת את הצורך החיוני בשקיפות", קובע שפירא.

במאי 2011 החליטה הממשלה על תוכנית לאומית לצמצום העישון ונזקיו, ומימושה הוטל על שרי האוצר, החינוך, הבריאות והגנת הסביבה. שש שנים מאוחר יותר, היא בוצעה באופן חלקי בלבד. שר הבריאות לא הקים במשרדו יחידה למאבק בעישון, והמשימות בתחום זה מפוזרות בין עובדים שונים. משרד הבריאות אימץ כמה יעדים שנקבעו בדוח הוועדה הציבורית, אך ליעדים אלו ולאופן השגתם אין כל התייחסות בדוח השנתי של המשרד או בתוכניות העבודה שלו. המשימות שקבע המשרד בנושא העישון לשנים 2016 ו-2017 כלל לא בוצעו.

המשרד קבע ששימוש בטבק ובמוצרי עישון גורם לנזקים קשים ואף קטלניים והרחיב בצו את ההגבלות על עישון במקומות ציבוריים, אולם ממארס 2014 הפסיק לעסוק בקידום התיקון לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק. יש לראות זאת בחומרה רבה, מדגיש שפירא. שר האוצר לא הגיש המלצות לממשלה בעניין שיעורי המס על מוצרי טבק. השר להגנת הסביבה לא הגיש לממשלה תוכנית לצמצום הנזקים מבדלי הסיגריות שיוצרים מפגע של פסולת בשטח ציבורי.

ישראל פועלת רק באופן חלקי לפי האמנה למאבק בעישון, אליה הצטרפה ב-2005: אין איסור על עישון בכל המקומות הציבוריים, ואין פיקוח על תכולת מוצרי הטבק; אין אזהרות גרפיות מרתיעות על האריזות; האזהרות המילוליות על החפיסות מצוינות על שטח קטן מהמומלץ באמנה; משרד הבריאות אינו מממן תוכניות הסברה לציבור בעניין נזקי העישון; לא נאסר לפרסם מוצרי טבק בכל כלי התקשורת והרשתות החברתיות.

משרד הבריאות נקט במשך שנים רבות עמדה סבילה בעניין המיסוי. ורק ביוני 2017 כתב ליצמן לכחלון, כי יש להשוות את המס על טבק לגלגול למס על סיגריות. בכל הנוגע למוצר החדש IQOS, רק בינואר 2018, לאחר סיום הביקורת, חתם כחלון על צו שמטיל עליו מס קנייה.

לבעלים ולמחזיקים של מקומות ציבוריים ולבתי החולים הממשלתיים יש אפשרות למנות סדרנים שיעסקו במניעת עישון, אולם יכולתם של הסדרנים מוגבלת, למשל: עליהם להזעיק שוטר כדי להטיל על המעשן קנס. במרבית בתי החולים הממשלתיים לא מונו סדרנים, אף שבסמכותם להטיל קנסות ללא צורך להזעיק שוטר. לגבי עשרות בתי החולים שאינם ממשלתיים ומאות המוסדות הסיעודיים, אין אפשרות חוקית למנות בהם סדרנים.