מבקר המדינה, יוסף שפירא, מצביע (יום ג', 8.5.18) על מספר מקרים בולטים בהם פורסמו חומרי חקירה שלא כדין ורומז בבירור שמקורם היה במשטרה. הדוח של שפירא מפריך למעשה את טענת המשטרה, לפיה אנשיה אינם מדליפים מחקירות ושיש לחפש את מקורן במקומות אחרים. שפירא מציין עם זאת, כי אין לו סמכות לבדוק האם אכן גם סניגורים מדליפים.

שפירא מזכיר פרשת רצח בשנת 2014 (צילומי מצלמות אבטחה, בדיקות דנ"א, שיטות חקירה, שיחות למוקד 100), כאשר במקרה זה התעלמה המשטרה מבקשת משרד המשפטים לבחון את ההדלפה. ביולי 2015 דלפו פרטים מחקירת מקרה מוות; המשטרה לא הכחישה שההדלפה באה מתוכה. היא טענה שמדובר במקרים נקודתיים, אבל שפירא אומר שמדובר בתופעה רחבה.

בינואר 2016 העבירה מחלקת ייעוץ וחקיקה למשטרה ולמשרד לביטחון פנים מקרים בהם פורסמו שמותיהם ותמונותיהם של קטינים שנחקרו. התברר, כי המשטרה העבירה לתקשורת את המידע ולא טרחה לטשטש את התמונות - מתוך הנחה שהתקשורת תעשה זאת. הדבר חזר ונשנה לאחר מספר חודשים, כאשר דלף לרשת סרטון שצולם מתוך ניידת.

בדצמבר 2016 העבירה המשטרה בגלוי לתקשורת חומרי חקירה שטרם הועברו להגנה בתיק מסוים, כולל ראיות ופעולות חקירה, ואנשיה אף אמרו לתקשורת שלדעתם יש ראיות להרשיע את הנאשם. ההסבר של המשטרה: הנחיית היועץ המשפטי האוסרת זאת, איננה עדכנית.
בתחילת 2017 פורסמו בכלי התקשורת תמונות וסרטון וידאו שבהם משוחזר רצח. כחודשיים לאחר מכן הפיצה המשטרה תמונות מזירת רצח, לרבות תמונת שקית ובה גופת הנרצח וכן הכלים ששימשו לרצח. ההסבר של המשטרה: כתבים וצלמים המתינו בזירת הרצח וצילמו את השחזור.

מסקירת הודעות דוברות המשטרה, בראשותה של מירב לפידות, במחצית הראשונה של 2017 עולה, כי המשטרה העבירה לא פעם לכלי התקשורת, עוד לפני הגשת כתב אישום, סרטונים שנתפסו במצלמות אבטחה המתעדים אירועים פליליים או תפיסות של סמים, סחורות גנובות וכדומה. הדבר נעשה שלא בהתאם לאמור בהנחיית היועץ המשפטי, ולפיה לא יימסר לפרסום מידע שעשוי להיות מוגש כראיה במשפטו של החשוד.

דוברות המשטרה לא פעלה בשנים האחרונות לאתר פרסומים החשודים כאסורים, זאת שלא בהתאם לפקודת הקבע. "מערך הדוברות עומד בקשר ישיר עם גורמי התקשורת וביכולתו לזהות פרסומים החשודים כאסורים. דברים אלו אמורים בפרט במקרים שבהם ברור שחומרי החקירה הועברו מגורמים שונים במשטרה ולבסוף פורסמו בכלי התקשורת. עם זאת, ככל שהמשטרה סבורה כי הפקודה טעונה עידכון, הרי שעליה להשלים פעולתה בנושא זה, ואולם בכל מקרה עליה לפעול לאכיפת איסור פרסום מחקירות", אומר שפירא.

שפירא מסכם: "פרסומים אסורים מחקירות גורמים לפגיעה קשה בחשודים ועשויים אף לגרום לשיבוש החקירה, לפגיעה בהליך המשפטי ולפגיעה בפרטיות. כמו-כן, הם גורמים לשחיקה במעמדם של גורמי אכיפת החוק ובאמון הציבור בהם.

"על משרד המשפטים לפעול ללא דיחוי להשלמת התיקון להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בהתייעצות עם המשטרה. עד אז על המשטרה להקפיד לפעול בהתאם להנחיה הקיימת. המשטרה והפרקליטות נדרשות לפעול למניעת פרסומים אסורים, לבדוק את המקרים בהם קיים חשש שפורסמו פרטים אסורים ולבחון דרכים יעילות יותר לטיפול בנושא".