ערעורה של ח"כ שלי יחימוביץ' על תוצאות הבחירות להסתדרות יידון בפני רשות השיפוט ההסתדרותית - קובע (יום ד', 16.5.18) בית המשפט העליון.

יחימוביץ' התמודדה במאי אשתקד על תפקיד יו"ר ההסתדרות והפסידה לאבי ניסנקורן. היא פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב וטענה, כי "בוצעו פעולות שיטתיות ומאורגנות, וחמורות ביותר, שנועדו (לכאורה) להטות את תוצאות הבחירות וזאת תוך
פגיעה אנושה בטוהר הבחירות". שבוע לאחר מכן ביקשה לפסול את התוצאות בנימוק שבהליכי הבחירות נפלו אי-סדרים וליקויים חמורים, ובכלל זה "הטיית בחירות מכוונת ומאורגנת, גניבת זהויות והצבעה בשמם של מי שלא הצביעו כלל".

השופטת רחל ברקאי מחקה את עתירתה של יחימוביץ, בקובעה שעליה לפנות לרשות השיפוט של ההסתדרות. ברקאי הזכירה, כי בעקבות עתירה של יחימוביץ' לפני הבחירות הסכימו הצדדים, כי לא ישובו ויפנו לבית המשפט בנושאים הקשורים אליהן. ברקאי גם דחתה את טענתה של יחימוביץ' בדבר משוא פנים של רשות ההסתדרות.

השופט נעם סולברג דחה את ערעורה של יחימוביץ. הוא קובע, כמו ברקאי, כי טענותיה של יחימוביץ' עובדתיות ולא חוקתיות, ולכן עליהן להתברר בפני רשות השיפוט. "לא הרי תובענה לביטול בחירות מחמת אי-חוקיות תקנון הבחירות, כהרי תובענה לביטול בחירות מחמת יישום בלתי-חוקי של תקנון זה", הוא מעיר. גם סולברג מצביע על הסכמת הצדדים שלא לפנות לבית המשפט, וגם הוא דוחה את טענותיה של יחימוביץ' בנוגע למידת האי-תלות של רשות השיפוט.

סולברג קיבל את הערעור בנקודה אחת בלבד וקבע, כי לא היה מקום למחוק את העתירה של יחימוביץ' אלא לעכב את ההליכים בה עד להחלטתה של רשות השיפוט, כך שהיא תוכל לערער על החלטה זו. השופטות ענת ברון ויעל וילנר הסכימו עם סולברג. את יחימוביץ' ייצגו עוה"ד איתן לירז, זיו לפיד ועופרי
שלזינגר; את ההסתדרות ייצגו עוה"ד שוקי חורש, רונן ברומר ויחיאל שמיר; ואת ניסנקורן - עוה"ד נדב ויסמן, עדי פרמדר ונועם גילאון.