ועדת הכספים: לפתוח את הסכם הסיוע עם ארה"ב

ועדת הכספים קיימה (יום ב', 21.5.18) דיון בנושא 'המט"ח עם ארצות הברית השלכות הסכם המט"ח החדש עם ארצות הברית על התעשיות הביטחוניות ועל המשק', הצעתו של ח"כ מיקי לוי. במהלך הדיון הציג משרד הביטחון תמונת מצב מדאיגה על השלכות הסכם הסיוע החדש עם ארה"ב אשר מבטל בהדרגה את האפשרות של רכישה מהתעשיה הביטחונית המקומית באמצעות כספי הסיוע, רכישות שהיוו עד כה 26 אחוזים מתקציב הסיוע, בסך כולל של מיליארדי שקלים כל שנה.

בדיון עלה כי הדבר יביא לפגיעה משמעותית בתעשיה הצבאית המקומית וביכולות ישראל, וכן עלול למוטט מאות רבות של מקומות תעסוקה ולהביא לפיטורי אלפי עד עשרות אלפי עובדים, רבים מהם בפריפריה. מהדיון עלה כי אין כרגע לממשלה תוכניות לפתרון המצב, והוועדה קראה לפתוח את ההסכם נוכח התמונה העולה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הודיע כי יכנס את הוועדה שוב בתוך חודש: "ההשלכות חמורות על המרקם העדין של מדינת ישראל ופוגע בביטחונה, לא ניתן לדבר כזה לעבור לידינו".

ח"כ לוי: ארה"ב היא הידידה הגדולה ביותר של מדינת ישראל, בכספי הסיוע והנשק שהיא שולחת למדינה, אין עוררין על כך ועל הרצון שלה לשמור על מדינת ישראל. אלא שההסכם שנחתם עם הממשל הקודם בארה"ב, במרכז שלו יש צפי לפגיעה מהותית בתעשיה במדינת ישראל. ארה"ב התנתה את המשך מתן התקציב ברכישה מהמשק האמריקני בלבד, ללא 26 אחוזים מהתעשיה בישראל עד הסדר זה. המשמעות של ההסכם היא קיצוץ של מעל 4 מיליארד ₪ בתקציב הרכש השקלי בתקציב הביטחון, הנתון הזה יביא לסגירה של 130 מפעלים בערך, 40 אחוז מהם בפריפריה. זה יפגע בכ-9,000 עובדים שחלקם יאבדו את מקור הפרנסה שלהם. יכול להיות שנאבד גם את היתרון של התעשיה הביטחונית שתעבור רובה ככולה. בסיס כיפת ברזל מיוצר מפעל בשתולה. הממשל היום בארה"ב שונה מהקודם ואפשר לעשות מעשה ברמה המדינית ולשנות ברמה כזו או אחרת את ההחלטה. ההעברה תהווה מכה אנושה לתעשיה הביטחונית הישראלית ולפיטורי אלפי עד עשרת אלפים איש".

מיכל פינקס, משרד הכלכלה: "אנחנו נדרשים לסוגיה המשמעותית הזו. אנחנו בשלב למידת הנושא, יש פה היבטים שמשפיעים על ענף שלם ושאנחנו צריכים להידרש לנושא, אנחנו עושים זאת יחד עם משרד הביטחון, מדובר ברשימות של 700-600 ספקים קטנים. המקום בו אנחנו רואים ללמוד ולעשות הוא הפיתוח העסקי והכלכלי, פתיחת שווקים, להקטין את התלות של התעשיה במשרד הביטחון, יחד עם כלים ומוצרים חדשים".

זאב זילבר, כלכלן משרד הביטחון: "ההסכם יש לזכור מאפשר עוד 10 שנים קדימה של סיוע ביטחוני יציב וגידול של 200 מיליון דולר מדי שנה לרכש בתעשיה האמריקנית, הדלקים לא מתאפשרים יותר לרכישה במט"ח סיוע אלא בשקלים, הדבר השלישי כל נושא ההמרות שיכולנו להמיר 26 אחוז לרכש בשקלים - כ-800 מיליון דולר, הדבר הולך להתבטל בהדרגה עד ל-2028. הממשל הנוכחי יותר קשוח בנושא העדפה ליצור אמריקני. יש פה שינוי דרמטי בתמהיל - עוד 1.3 מיליארד דולר כל שנה בא על חשבון רכש בתעשיה המקומית - בישראל, זה כולל את הדלקים. התעשיה הזו היא תפיסת הביטחון, התעשיה הזו נותנת זמינות, מענה בחרום ועצמאות יצורית וטכנולוגית. גם ייצוא ביטחוני, גם יכולות, גם מחירים גבוהים הרבה יותר למערכת בחו"ל. אנחנו מעריכים שיש סכנה לעד 22 אלף מועסקים אם לא נעשה מהלכים כאלה ואחרים. גם משרד האוצר וגם הכלכלה מבינים שזה אירוע המצריך מענה ממשלתי כולל".

גפני: "נושא תעסוקה של אנשים בפריפריה לא פחות חשוב מהנושא הביטחוני, משמעותו שהחברה תתפורר אם יפוטרו עשרת אלפי איש ומדברים פה על 20 אלף, אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד במצב כזה. צריך לקיים דיון עם ארה"ב, היא ידידה שלנו, מעניין אותם מה שקורה כאן, צריך לתת מענה לאנשים האלה".

ח"כ איל בן ראובן: "אנחנו עלולים לאבד את העצמאות שלנו בזמן חרום - אם צריך כיפת ברזל בזמן מלחמה, מתקשר רה"מ ואומר לאחראים אני צריך עכשיו פעילות מבוקר עד בוקר לשם כך. במצב החדש אתה תלוי בתעשיה האמריקנית וזה נעלם. דבר שני זה הקטר טכנולוגי - בתעשיות הקטנות נוצרים הרבה רעיונות לתעשיות הגדולות יותר. רבות מהתעשיות האלה נמצאים בפריפריה שלנו, אנחנו לא יכולים להעלות על הדעת שהתעשיות האלה יסגרו. אומרים לנו שיש 6 שנים, זו מריחה, החברות הגדולות כבר בדרך לארה"ב, אנחנו כבר בתוך הבור. הכי מטריד שאין לממשלה פתרונות".

רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים: "אומר משרד הביטחון שהדבר הולך לפגוע בביטחון מדינת ישראל. אף אחד מתחום התעשיה לא היה שותף לחתימת ההסכם. הדברים גדולים מכדי שניתן למזער אותם. צריך לפתוח מחדש את הדיונים על ההסכם".

זילבר: "פירטנו את ההשלכות, לא אמרנו פגיעה בביטחון המדינה".

ח"כ גפני: אנחנו אמרנו, אם יסגרו פרויקטים כה משמעותיים נהייה תלויים בפרויקטים של ארה"ב".

עמיר ניר, יו"ר פורום תעשיות המרכבה והרק"ם: "4 מיליארד שקל זה קיצוץ של כמעט 40 אחוז, מתוך ה-11 מיליארד שקל שמשרד הביטחון רוכש מהתעשיה הביטחונית בשנה. מיליארד 1 הולך לרדת כבר בינואר 2019, זה נובע מהדלקים. מדובר ב-200 תעשיות שמייצרות את המרכבה והנמר. היו העברות של המרכבה בהיקפים אדירים לארה"ב, הנמר כ-70 אחוז מיוצר בארה"ב, המרכבה כ-30 אחוז. איתן הולך ברובו להיות מיוצר בארה"ב. פרויקט המרכבה סחט עד תום את נושא מט"ח הסיוע, זה אומר לסגור תעשיה ואת אותה ערכה לרכוש בתעשיה אמריקנית. הנזק הארוך טווח - לא תהייה מרכבה ולא נמר. הנזק ליצור, לכלכלה ולחברה כבר הוצג. זו מלכודת דבש".

עמי מסיקה, בעלים של מפעל לעיבוד שבבים באשקלון: "המשמעות שלנו של 80 עובדים מסביב לשעון, שמעל 90 אחוז הולך לתעשיות הביטחוניות, היא שהעבודה הזו היא כדי לתת שכר לעובדים. המפעל הזה לא יכול להתקיים עם העברה לארה"ב. אין מקום לחנך אותנו לעבור לעבוד עבור מגזרים אחרים, זה ייפול ויקום על הדבר הזה".

זיוה איגר, מנהלת היחידה להשקעות זרות, משרד הכלכלה: "רכש גומלין יכול להביא את הכסף הזה חזרה למדינת ישראל, סביב 120 חברות אמריקניות עושות את זה כאן. ניתן לגרום להם לעשות יותר, פחות לתת פטורים במשלחת הרכש בארה"ב, ולתת לנו להציג להם אופציות. במדינות אחרות שארה"ב נותנת להם סיוע ואין יכולת המרה יש עדיין יכולת ופריצה לעסוק במדינות היעד, כן לבקש מהממשל האמריקני חלק מהכספים האלה לעשות ברכש גומלין במדינת ישראל. עד היום זה לא היה חובה כי היה את ה-26 אחוז, ברגע שזה בוטל אפשר לבקש לעשות המרה בארץ. מדובר בסדר גודל של כמיליארד דולר בשנה שעברה ברכש גומלין של חברות אמריקניות בארץ. הפתרון הוא לא תקציבי, יש לחזק כלים קיימים, ללכת למשרד הביטחון ולחייב אותו במכרזים לתעשיות הגדולות לעשות 80 אחוז בארץ".

נבו ברנר, התעשיה האוירית: "בתעשיה האוירית יש דיסונס, 80 אחוז ייצוא, 95 אחוז מהעובדים והספקים וקבלני המשנה הם במדינת ישראל, לכן נפגע מאוד מהאירוע הזה. על-מנת לדאוג לשרידות של התעשיות הקטנות והבינוניות יש לשפר גם את כושר העמידות של התעשיות הגדולות ביחס לעולם, אנחנו מתמודדים מול ענקיות. אתה בעצמך יו"ר הוועדה, ניסית לתקן עוול שהרחיק את התעשיות הביטחוניות הממשלתיות במסגרת חוק עידוד השקעות הון, עכשיו יש צורך גדול להוציא את הפעילות החוצה וצריך לשנות את המצב שאנחנו מתחרים עם החברות הלא ממשלתיות עם יד קשורה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אנחנו חושבים שצריך להחזיר את ההסכם לממשלה, ההשלכות מאוד חמורות על המרקם העדין של מדינת ישראל. לא ניתן לדבר כזה לעבור לידינו. נבקש לכנס בעוד חודש את הוועדה לדיון נוסף בנושא, נבקש לדעת מה עשיתם בממשלה ובמשרדים השונים עם הדבר הזה, האם פתרתם בעיות, למשל הבעיה בתעשיה האוירית. צריך גם פיצויים לחברות הקטנות יותר, צריך לדעת את ההשלכות, לדבר עם האמריקנים, זו התרסקות לחברות הקטנות וכן מעבר לתלות בחברות אמריקניות. ראש הממשלה דיבר עם ראש ממשלת הודו, ראש ממשלת הודו אמר לו שצריך לסייע לתעשיות אך לייצר בהודו. זה מצב לא נורמלי באופן אמיתי, המשמעות היא שיהיה יותר סיוע מארה"ב אך החברה תתפורר מבפנים. נבקש מהממשלה לדון מחדש עם האמריקנים, להסביר להם שזו פגיעה בלתי מתקבלת פה. זה הסכם טוב עם השלכות רעות ובעיות לחברה הישראלית והיה צריך להתמודד איתן עוד לפני כן. הממשל האמריקני הוא ממשל קשוב".