אושר הסדר אגרות ל'זירות המסחר'

ועדת הכספים קיימה (יום ג', 22.5.18) דיון בנושא לעניין תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)(תיקון), התשע"ח-2018. במרכזו של הדיון עמדה בקשת הרשות להאריך את תוקפן של התקנות שנקבעו ל-3 שנים במסגרת רפורמה נרחבת בנושא הזירות שאושרה בוועדה בשנת 2015, ובתוך כך להכפיל את גובה העמלות השנתיות הנגבות מהזירות.

במהלך הדיון עלה כי רשות ניירות הערך מבקשת להחיל את העלייה רק בעוד 5 שנים ול-5 שנים, ולאור התנגדות חברי הוועדה לקבוע תקנות שיקבעו את המדיניות 10 שנים קדימה הוחלט על מדרג שיחל כבר בעוד שנתיים בשיעורים נמוכים יותר שיגדלו לאורך 3 שנים ויקבעו עלייה של 40% בתום 5 שנים. בנוסף התווספה דרגה חדשה לבקשת הרשות לדירוג הזירות. בדיון עלה כי קיימות כיום 5 זירות חוקיות בלבד וכי קיימים ניסיונות של זירות הפועלות מחו"ל בניגוד לחוק לדרבן-ישראלים להשקיע בהן, תוך סיכון גבוה. חברי הוועדה קראו לרשות שהעריכה כי התופעה אינה רחבה, להגביר את המאבק סביב זירות אלה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "שמח שהגענו להסכמות לשביעות רצון כל הצדדים".

בפתח הדיון עלה נושא פעילות זירות המנוהלות מחו"ל בישראל שלא ברישיון, בין היתר על-ידי ישראלים.

ח"כ מיקי לוי: "מה אתם עושים לגבי זירות חו"ל, איך אנחנו יכולים להגן על תושבי ישראל מהן?"

איציק שורקי, מנהל מחלקת הפיקוח על הבורסה וזירות מסחר, ברשות הניירות: "העולם של הזירות הוא עולם אינטרנטי, לכן הנגישות של הציבור יחסית קלה. החוק קובע חובת רישיון גם על גופים הפועלים בישראל וגם במידה ויש זירה בחו"ל הפועלת בישראל צריכה רישיון מאתנו, אחרת היא עוברת על חוק ניירות ערך. מעת לעת אנחנו נתקלים בפרסום ברשת של גופים זרים שמודעים או לא מודעים לחוק הישראלי, אנחנו עומדים על המשמר כדי למנוע את התופעות האלה. אם אני מקבל תלונה או שאנחנו מאתרים אקטיבית פעילות כזו, אנחנו פונים להפסקת הפרסום, זה מאבק שלא יסתיים לעולם. אנחנו עומדים על המשמר כדי למנוע זאת, אני בספק אם התופעה רחבה כפי שהייתה בעבר לפני עולם הפיקוח, אני חושב שצמצמנו זאת משמעותית. אנחנו לא יכולים למנוע מלקוח ישראלי לפנות לזירה מחוץ לישראל ולפתוח שם חשבון, כפי שהוא יכול להיכנס לאתר הימורים שאסור בישראל. את הפעילות שלהם בישראל, האקטיבית של שידול לקוחות, אנחנו מנסים למנוע".

ח"כ לוי: "אני מודה לך על היושרה אבל זה לא מספק אותי. אתה אומר אנחנו לא יכולים להגן על הציבור במאה אחוז, הציבור יכול להסתבך בלי לדעת אם יש פיקוח או אין פיקוח. מה אתה מציע לעשות?".

שורקי: "אנחנו פועלים באכיפה שאנחנו מזהים פעילות של זירות כאלה בישראל, שהציבור בעצמו ניגש לזירות אנחנו מזהירים את הציבור, אנחנו מפרסמים אזהרות כל הזמן".

אסף ארז, ראש יחידת זירות שוכר, רשות ניירות ערך: "זה אתגר שדורש הרבה משאבים, האתגר הוא ברשת, פעילות האכיפה פחות סטנדרטיות בעולם המחשוב. זה מחבר את זה לדיון, חלק מהתשומות שאנחנו מבקשים זה לטובת ההסדרה והאכיפה, זה במטרה להגן על הציבור ובהמשך לכך גם על החברות. לדעתי לא מדובר בתופעה רחבה. השיווק האגרסיבי נפסק בעקבות ההסדרה. פייסבוק, גוגל, טוויטר גם פועלים נגד התופעה הזו של שידול וזה צפוי להצטמצם עוד יותר".

חברי הוועדה קראו לרשות למקד עוד מאמצים בנושא במטרה למנוע פגיעה בציבור בישראל.

בהמשך התמקד הדיון בתקנות.

שרה קנגלר, מנהלת יחידת חקיקה, רשות ניירות ערך: "העברנו את החוק ב-2010, ב-2015 היו תקנות מורכבות שעברו ואז התחלנו לתת רישיונות לזירות שעמדו בתנאים. עכשיו אנחנו חוזרים לאגרות שקבענו בהוראת שעה ל-3 שנים. כיום ישנן 5 זירות, ב-26 במאי הזירות פוקעות, לכן אנחנו נדרשים שוב להסדרת האגרות. יש 2 סוגי אגרות - אגרת בקשת רישיון בה אנחנו מבקשים לא לגעת, שעלותה 50 אלף לחברה רגילה וחצי מזה לחברה מוגבלת. מה שאנחנו מבקשים לשנות זה את האגרה השנתית, היום היא קבועה ב-4 מדרגות לפי גובה ההכנסות החל ב-50 עד 300 אלף שקל, אנחנו מבקשים להכניס עוד מדרגה ולרווח את המדרגות. בנוסף אנחנו מבקשים להכפיל את האגרות לאור העלויות של הפיקוח שכבר עכשיו הרבה יותר גבוהות מהעמלות המוטלות, עם זאת ב-5 השנים הקרובות נבקש להותיר על-כנן את האגרות בגלל שהחברות חדשות, וההכפלה תיכנס לתוקף רק בעוד 5 שנים".

יו"ר הוועדה, ח"כ משנה גפני: "אני לא אוהב את הדרך הזו. ניתן להאריך את הוראת השעה, אבל להחליט עכשיו על עוד 5 שנים?! ייתכן שיהיו פה אנשים אחרים וייתכן שימצאו שהעלויות ישתנו. היום אני אאשר על עוד 5 שנים? חפשו פתרונות אחרים, תעלו את זה מדורג".

עודד שפירר, מזכ"ל רשות ניירות ערך: "הבקשה נובעת מזה שאנחנו שצריכים תקציב לפיקוח שוטף. אנחנו לא יכולים לפקח בלי הכנסות, רצינו להעלות את האגרות מהמועד הזה אך קיבלנו פניות מהזירות שזה יקשה עליהן. אחרת נאלץ לעשות זאת קודם לכן ולפגוע בחברות, חלק מהדברים התחייבנו כבר לשנים הבאות, למשל הוצאות מחשוב מאוד משמעותיות".

רונן סלומון, איגוד לשכת המסחר: "שבאנו ואישרנו את התקנות בזמנו, היה ויכוח על סכומי האגרות, לבסוף הוחלט ללכת על סכום מסוים בהוראת שעה ל-3 שנים, בינתיים היו מאות זירות סוחר שפעלו לאורך שנים ונותרנו עם 5 זירות ששרדו ואנחנו צפויים לרדת ל-4. מנגד פועלות מאות זירות לא מפוקחות בישראל כלפי לקוחות ישראלים, לעומת זאת מנעו מזירות קיימות ברישיון מוצרים הקיימים בזירות חו"ל, לדוגמה ביטקוין שרבים בישראל רצו לקנות. היקף ההכנסות של הזירות זעום לעומת יחס המפקחים שיושבים ברשות, האגרות אם כבר צריכים לרדת, אין צורך ב-4 מפקחים על 4 זירות, זה לא נמצא באף תחום. להקפיץ פי 2 ופי 4 בגלל המדרגה הנוספת זה חסר פרופורציה. בואו נבחן את זה עוד 5 שנים".

ח"כ גפני: "יכול להיות שאם יהיו יותר פקחים ותקציב כתוצאה מהעמלות שיגדלו יוכלו לפקח יותר על הזירות שפועלות באופן לא חוקי".

שורקי: "מרבית נושא האיתור וההתנהלות מול אותם גופים זו עבודה של היחידה הזו, היא זו שמאתרת ושולחת מכתבים להפסיק פעילות. נכון שכשיש חשד לעבירה פלילית אז מחלקת חקירות עושה זאת אבל 90 אחוז מהפעילות עושה היחידה הייעודית הזו".

ח"כ לוי: "אנחנו מסכימים עם הכל ועם הצורך בפיקוח אבל אתם מבקשים לחתום על תקנות שיכנסו לתוקף עוד 5 שנים. זה לא עולה על הדעת".

נוכח הדברים הודיעו ברשות לניירות ערך כי הם מוכנים להיכנס להליך מדורג. בתום דין ודברים הוחלט על הליך מדורג במסגרתו בשנתיים הקרובות יוותרו האגרות השנתיות כפי שהן והחל מהשנה השלישית תחל עלייה, שבשנה הראשונה תהייה עלייה של 20 אחוז לעומת האגרה כיום, לאחר מכן עלייה של 30 אחוז לעומת האגרה היום ובשנה החמישית עלייה של עוד 10 אחוזים - סה"כ 40 אחוזים לעומת העמלה היום, השיעור יוותר על-כנו בתום 5 השנים. במידה ותבקש הרשות להגדיל עוד יותר את שיעור האגרה היא תוכל להביא את התקנות לתיקון וועדת הכספים. לצד כך נקבע כי המדרגה שתתווסף בדירוג הזירות (דרגה ב') תעמוד על בין 2 מיליון שקל ל-6 מיליון שקל הכנסות, כאשר דרגה א' עומדת על עד 2 מיליון שקל, דרגה ג' על בין 6 ל-15 מיליון שקל, דרגה ד' עד 25 מיליון שקל ודרגה ה' על 25 מיליון שקל ומעלה. זאת על-רקע כך שכיום החברות הפועלות אינן מגיעות להכנסות של 6 מיליון שקל.

יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון: "אני שמח שהגענו להסכמות לשביעות רצון כל הצדדים. קיבלנו את עמדת הרשות שכרגע מעל 6 מיליון שקל זו לא מדרגה רלוונטית. אם פתאום יתברר שהמון חברות נכנסות לגדר אפשר לחזור לוועדה ומנגד אם ירצו להכפיל את גובה האגרה גם יוכלו לבוא לוועדה בעוד 5 שנים".