שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, תומך בהחלת החוק הישראלי על חברות בינלאומיות המפעילות אתרים ייעודיים לשוק הישראלי. הוא דיבר (יום ג', 29.3.18) בכנס לשכת עורכי הדין. יצוין, כי בשבועות הקרובים צפוי להתפרסם פסק דינו המנחה של בית המשפט העליון בסוגיה זו וגרוסקופף הביע את דעתו במנותק מהליך זה, בו הוא אינו דן.

גרוסקופף התייחס למצב הנפוץ, בו אותן חברות קובעות שכל סכסוך איתן יתברר בבית משפט כלשהו בחו"ל. לדבריו, חוק החוזים האחידים הוא שמאפשר לבית המשפט להתערב בתניית כזו, כאשר ניתן לקבוע שהן מקפחות את הצרכן הישראלי. "השאלה היא האם אנחנו רוצים להתגבר, אם נכון שבית המשפט לא יכבד את ההסכמים הקיימים ויחייב התדיינות בישראל".

לדעת גרוסקופף, האבחנה צריכה להיעשות בהתאם לסוג האתר שבו מדובר והדרך שבה העוסק בחר לפעול. "יש עסקים שפועלים דרך אתרים ישראלים, ויש אתרים זרים שמופנים לכלל העולם ואינם מיוחדים לישראל. אתר ישראלי הוא למשל פייפאל: כתוב בעברית, מופנה במפורש ללקוחות ישראלים. ההסתכלות צריכה להיות שהחברה הזאת פועלת בישראל ואין הבדל בינו לבין חנות שנמצאת בישראל, כי החנויות המודרניות הן האתרים הווירטואליים.

"לכן, החברה צריכה להיות כפופה לדין הישראלי, ולא חשוב איפה השרתים שלה. במקרה כזה, תניית שיפוט שתקבע שכל סכסוך יידון בחו"ל, הוא תנייה שבית המשפט לא צריך לכבד אותה. שאלה קשה יותר מה יהיה כאשר מדובר על תניית הדין - נתדיין בישראל לפי הדין בקליפורניה. הייתי נוטה להתעלם מתנייה כזאת, ובוודאי שלא מאפשר לקביעה כזאת לעקוף חקיקה ישראלית שנועדה להגן על הצרכן.

"לעומת זאת, כאשר מדובר באתרים בינלאומיים לחלוטין, צריך לכבד את הוראות תניית הדין ואולי גם את תניית השיפוט, כי הם הביעו את רצונם שלא לפעול בישראל. המצב הופך להיות הרבה יותר מורכב אם לאתרים הללו יש פעילות משמעותית בישראל. אם נוצר מצב שבו הם יודעים שיש פעילות ענפה של האתר בישראל, ייתכן שנצטרך להחיל עליהם מדיניות שונה".

גרוסקופף הדגיש: "כאשר נפח פעילות גדול מכוון לשוק הישראלי, חובתנו כמערכת המשפט היא לא להזניח אותה ולא לומר שהיא תטופל בארה"ב. אם קונים בתי מלון דרך אתר שמופנה לישראל, למערכת המשפט יש אינטרס להסדיר את זה. חובתנו להבין שהמציאות השתנתה וחובתנו למצוא דרך לעמוד בנטל הזה".

השופטת בדימוס הילה גרסטל, העוסקת כיום בגישורים ובוררויות, אמרה שבניגוד לדעתה בעבר - היא הגיעה כעת למסקנה שניתן לדון בהליכים אלו גם בתביעות ייצוגיות. לדבריה, על פער המידע בין הצדדים ניתן להתגבר בעיקר על-ידי מינוי מומחה מטעם המגשר, שעלותו נמוכה בהרבה מאשר מינוי דומה בבית המשפט. בצורה כזאת ניתן להגיע להסכמות שהצדדים והמגשר יכולים לחיות איתן בשלום, הוסיפה.