המדינה מתעלמת מזה 16 שנים מפסקי דין - כולל של בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה - הקוראים לה לשנות את המושג "עקרת בית" ולהחליפו במינוח שלא יהיה סטריאוטיפי כלפי נשים. כך עולה (4.6.18) מפסק דין נוסף של בית הדין הארצי.

ההגדרה הנוכחית בחוק הביטוח הלאומי ל"עקרת בית" היא "אישה נשואה שבן זוגה מבוטח, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית". השופטת סיגל דוידוב-מוטולה אומרת כי בכך יצר המחוקק מעמד ביטוח המתבסס על מין ומצב משפחתי. אישה שאינה נשואה ועובדת במשק ביתה וכל הגברים העובדים במשק ביתם, אינם נכללים בהגדרה זו וזכויותיהם וחובותיהם לפי החוק נבחנות בצורה שונה.

המטרה המקורית של חקיקה זו - משנת 1977 - הייתה חיובית, אומרת דוידוב-מוטולה, אך ברור שהיא מבוססת על "תפיסת יסוד הרואה נשים נשואות כתלויות כלכלית בבני זוגן וכמי שאמורות להיות אחראיות למשק הבית בעוד הגבר דואג לפרנסת המשפחה". לדבריה, "אין צורך להכביר מילים על ארכאיותה של תפיסה זו, שאינה מתאימה לימינו ומבוססת על תפיסות מגדריות מפלות ודעות קדומות לגבי תלות האישה בבעלה". מדובר בהגדרת מפלה, היא קובעת.

דוידוב-מוטולה מוסיפה, כי הזכויות הניתנות לעקרת בית הן שונות ובהיבטים מסוימים פחותות משל גבר במצב זהה או של אישה לא נשואה, "תוך פגיעה ממשית בזכויות היסוד לשוויון ולכבוד". לדעתה, "עצם המשך השימוש במושג, ויצירת אבחנות המתבססות עליו, מנציח בפני עצמו את חוסר השוויון באופן הזועק לשינוי". היא קוראת למחוקק לשנות מצב זה ומונה שורה של פסקי דין שהעלו קריאה דומה מאז שנת 2002 - בבית המשפט העליון, בבית הדין הארצי ובבתי הדין האזוריים.

הדברים נאמרו בהחלטת בית הדין הארצי לדחות את ערעורו של הביטוח הלאומי על שינוי הגדרתה של אישה מ"עקרת בית נכה" ל"נכה". השופט רועי פוליאק ונציגות הציבור חיה שחר ודיתי שרון הסכימו עם דוידוב-מוטולה; הנשיא בדימוס יגאל פליטמן חלק על מסקנתה והסכים עם קריאתה למחוקק. את הביטוח הלאומי ייצגה עו"ד סאוסן קאסם, ואת המבוטחת - עו"ד אמיליה ציגלר.