ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק החל את עדותו (יום ג', 20.11.01) בפני ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט תאודור אור, החוקרת את אירועי התפרצויות ערביי ישראל באירועי אקטובר.
בפתח עדותו אמר ברק, כי לא ניתן היה לצפות את העוצמה של ההתפרועיות למרות שהיה צפי שמשהו עלול לקרות. בפני ממשלת ישראל לא הוצג חומר ולא היתה התרעה מודיעינית אשר הזהירה מעימותים בסדר גודל של התפרצויות אירועי אוקטובר.
ברק ציין, כי לפני פרוץ האירועים נערכו כוחות הביטחון באום אל-פחם ובדרום בקרב יישובי הבדואים. הוא הדגיש, כי בקרב אוכלוסיית ערביי ישראל קיימות קבוצות קיצוניות המנסות לפגוע בצביון הלאומי-ישראלי ולהוביל לעימותים קשים. וכך אירע בעת המהומות, כאשר כוחות קיצוניים התסיסו את השטח.
ברק ציין, כי הוא העריך שהמשטרה מקיימת תחקירים, אך לא קיבל אותם במהלך האירועים, ולכן העריך כי את תוצאותיהם יקבל בסיום האירועים.
באשר לביקורו של אריאל שרון בהר הבית, טען ברק, כי היה זה ביקור התרסה כלפי הממשלה. המתח שנוצר במהלך הביקור היה עקב השתלחויות של ח"כים ערבים ואנשים בפמלייתו של שרון, אולם הביקור עצמו היה חוקי. לדבריו, ביקורו של שרון לא היה הסיבה האמיתית לפרוץ האירועים, אלא שימש תרוץ לערפאת לפתוח בהתפרעויות.
לגישתו של ברק, יכול היה הדרג המדיני להתערב רק במקרים קריטיים. בזמן האירועים נהג לשוחח עם השר לביטחון פנים מספר פעמים ביום, וכשלא השיגו שוחח עם המפכ"ל. ברק הדגיש כי הוא סמך על ניסיון החיים של המפכ"ל והפעלת "השכל הישר" בהנחיות בשטח.
ברק ציין, כי הוא העביר הנחיות בזמן האירועים, אך ציפה "מכל מפקד סביר שלא להיכנס לכפרים ולצירים". על-פי ההנחיות שניתנו צריך היה למנוע חיכוך בשטח ולא לפתוח צירים באום אל-פחם. כמו כן, אינו ידע כיצד העביר וילק את ההנחיה.
ברק אמר שיש להגדיל בעתיד את מספר השוטרים והאמצעים העומדים לרשות במשטרה. ברק אמר, כי במהלך המהומות נקלעו השוטרים למצב נחות - הם היו מעטים מול רבים. יחד עם זאת, אמר, לא היה צריך לתת לשוטרים אמצעי הגנה רבים יותר מאלה שהיו בידם.
ברק הדגיש, כי לממשלה יש אחריות כוללת והיא זאת שקובעת את המדיניות ואת האילוצים.
בתשובה לשאלה האם הזמין ברק הערכות מצב לקראת ביקורו של שרון בהר הבית, השיב כי קיבל לפני הביקור דוחות מעודכנים תוך תאום עם השר לביטחון-פנים והשב"כ. לקראת הביקור היה השב"כ ערוך, והדבר תואם גם עם אחד מאנשיו של ג'בריל ראג'וב. לדבריו, לא היה טעם לאסור את הביקור, משום שלא היתה התרעה ממשית לצפי של הפרות סדר חמורות.
