40 מיליארד ליטר שפכים הוזרמו לנחלים בשנה אחת

הוועדה לביקורת המדינה דנה (יום ד', 20.6.18) בממצאיו של דוח מבקר המדינה משנת 2011, בנושא שיקום נחלים בישראל. בדיון התברר כי שבע שנים לאחר פרסום הדוח, לא חלה התקדמות משמעותית במצב שיקום הנחלים: אף לא נחל אחד שוקם לכל אורכו, ולטענת החברה להגנת הטבע התקצוב אף נמצא בירידה. מנכ"ל רשות נחל הירקון, דוד פרגמנט: "לפני 5 שנים מצב הירקון היה טוב יותר; כעת הוא מזוהם יותר בגלל שהשפדן ומתקן השפכים דרום-מזרח השרון לא מספיק גדולים כדי לקלוט את כל קיבולת השפכים".

יושב-ראש הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ': "נחלי ישראל הם משאב טבע נפלא, השייך לכלל הציבור, בלי הבדלי דת, גזע, מין ומעמד סוציו-אקונומי. הם היו יכולים להיות פנינה של ממש, עם רמת ניצול גבוהה למטרות פנאי, בילוי, ספורט ועוד - אלמלא היו מוזנחים, מיובשים ומצחינים. לפני כמה חודשים איתרע מזלי ונפלתי לירקון. יצאתי מהמים שחורה, עם ארומה קשה של רעלים שלקח שבוע להיפטר ממנה. שבע שנים עברו מאז שנכתב דוח המבקר - אבל לא רק שהמצב לא השתפר, אלא בחלק מהמקומות אף החמיר: אפילו נחל אחד לא שוקם לכל אורכו, וההערכה לפיה נצטרך להמתין כ-100 שנה לשיקומם המלא - בעינה עומדת.

"סבך בלתי נגמר של רשויות, תאגידים ומשרדי ממשלה מטפלים בנושא ללא ראיה מתכללת וארוכת טווח. מה שנדרש כאן הוא החלטה פוליטית של גורמי הממשלה, שתגובה בשינוי סדר העדיפויות ובתקצוב מאסיבי. אנו כוועדה לביקורת המדינה נוסיף ללחוץ על הממשלה לטפל בנושא בעזרת השארתו על סדר היום הציבורי, וזה יקרה, בין היתר, בעזרת דוח נוסף של המבקר שיפורסם בשנה הבאה על נושא האכיפה סביבתית."

ציפי שלזינגר, משרד מבקר המדינה: "מתוך 31 נחלים בארץ, אין אף לא נחל אחד ששוקם לכל אורכו. לא הרבה השתנה מאז שנת 2011, שבה הכנו את הדוח: עדיין אפשר לדבר על היעדר חקיקה, היעדר חלוקת סמכויות ברורה, והיעדר אכיפה. בשנה הבאה בכוונתנו לפרסם דוח נוסף בנושא האכיפה הסביבתית".

ד"ר אמיר ארז, מנהל האגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה: "שיקום הנחלים איננו בעדיפות ראשונה שלנו. לחלופין, מוקד הפעילות הוא צמצום מוקדי הזיהום, שנובעים בעיקר משפכים שמזרימות הרשויות המקומיות וחלקם האחר מבריכות דגים (מדגים). הורדנו את מספר המוקדים מ-250 ל-64 בתוך 15 שנה, והשנה קיבלנו לראשונה תקציב ייעודי לעניין: 77 מיליון שקלים לטובת תקנות מדגים. בנוסף, לפני כשנתיים הוקם לראשונה מרכז לאקולוגיה אקוונטית אשר מנטר נחלים מבחינה ביולוגית ועוזר לנו להבין אילו פעולות כדאי לבצע באיזה נחל. פעולת הניטור תיקח 4-3 שנים. בסה"כ עשינו התקדמות גדולה".

דוד פרגמנט, מנכ"ל רשות נחל הירקון: "מה שחסר במיוחד היא פרו-אקטיביות - חשיבה יזומה מראש איך למנוע את הבעיות. אין פה מקום להפתעות הפתעות: כל הגורמים ידעו מראש שיש בעיות בשפדן או במתקן השפכים של דרום מזרח השרון, ועדיין חיברו אליהם עוד ועוד ישובים. בדיוק בגלל זה, המצב בירקון לפני 5 שנים היה טוב יותר מאשר היום". בתגובה לדברי יחימוביץ' שסיפרה על נפילתה לירקון לפני כחודש, אמר פרגמנט: "החלק המלוח שבו את שוחה, הוא דווקא הפחות מזוהם. אין בו בוצה, אלא בעיקר חומר אורגני של אצות ששוקעות לקרקעית, בגלל ביוב שמוזרם אליו".

אייל יופה, המנהלה לשיקום נחלי ישראל והממונה על שיקום נחלים, המשרד להגנת הסביבה: "הבעיה היא פחות בעיה של שת"פ בין הגורמים השונים, ויותר בעיית ביצוע ומיצוי סמכויות. יש בעיות פוליטיות, אבל גם תקציביות. אם הציבור רוצה שינוי - זה צריך לבוא לידי ביטוי בקלפי. נכון להיום, עם רמת התקצוב הנוכחית, עדיין נצטרך לחכות 100 שנה לשיקום מלא. אני הגשתי תוכנית שיקום בעלות 2.5 מיליארד שקלים, אבל חסרים לנו עוד מיליארדים רבים. הממשלה לא מקבלת החלטות, ובינתיים אנחנו מדשדשים במקום עם תקציבים מזעריים. אם לא יטפלו כמו שצריך בבעיות הניקוז - שטפונות בתוך הערים בעתיד יגרמו נזק לא רק לרכוש, אלא חלילה גם יעלו בחיי אדם".

יובל ארבל, אחראי קשרי ממשל, "צלול": "בניגוד לתמונה היפה שכולם מנסים לצייר פה, בשנים האחרונות יש היפוך במגמה. בשנה האחרונה הזרימו 40 מיליארד ליטר של שפכים או קולחים בתת-טיפול לנחלים, פשוט כי לא היו מספיק מאגרי שפכים להזרים אליהם. בנחל שורק לבדו זורמים 20 מיליון מ"ק של קולחים בטיפול נמוך, שמזהמים את הנחל והחוף. השפדן לא עומד בעומסים שמוזרמים אליו, ובכלל, חסרים 100 מיליון מ"ק של נפח אגימה לקולחים. בקישון המצב אולי השתפר, אבל בירקון ובשורק הוא הדרדר".

ג'ניה גוטמן, מנהלת תחום במשרד החקלאות: "רמת שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים עלתה משמעותית בשנים האחרונות. משרד החקלאות החל לרכז ועדה בין-משרדית שמטרתה לאמץ את הגישה האגנית אינטגרטיבית, ואנשיה נפגשים לפחות אחת לשבוע. איגום הכוחות והתקציבים הוא יפה ומעודד. צריך גם לחגוג את ההצלחות ונשמח להעביר לוועדה דוח מעודכן שישקף את המהפך שחל בנושא".

אורית סקוטלסקי, רכזת תחום מים ונחלים, החברה להגנת הטבע: "על אף שחל שיפור ברמות השת"פ בין הגורמים האחראיים, אין מדיניות מסודרת. אנחנו מאוד מתוסכלים, בעיקר מעניין התקצוב, שנמצא בירידה ביחס לשנים קודמות. את החיזוק קיבלנו בכלל ממשרד האנרגיה והמים שקידם החלטה בעניין שיקום זרימת המים, בעלות 81 מיליון שקלים. בנוסף, התיקון לחוק הניקוז תקוע מזה שנתיים בוועדת הכלכלה ואיננו מקודם, ואין די סנקציות על המזהמים".

משה גראזי, מנהל המינהל לפיתוח תשתיות ביוב רשות המים: "רשות המים אינה עוסקת בשיקום נחלים, אלא בפיתוח תשתיות מים וביוב. איש לא יכול היה לדעת שהשפדן ירד בכושר החדרת השפכים אליו. לשפדן יש תוכנית פיתוח גדולה עבורו בעלות של למעלה ממיליארד שקלים, כדי להגדיל את כושר הספיגה. בנוסף, תוקצבו לאחרונה מספר מאגרים שיוכלו לקלוט את מי הקולחין מהשפדן. זה יקח בערך 5-4 שנים".