"קריסת חברות נוספות עלולה לחזור על עצמה"

הוועדה לפניות הציבור קיימה (יום ב', 25.6.18) דיון מיוחד לבקשתו ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) בסוגיית החשש להונאה מצד חברות ללימודי השקעות בשוק ההון באמצעי המדיה השונים. בפנייתו ציין סמוטריץ' שללשכתו הגיעו מספר פניות ציבור בנוגע לקריסת אחת החברות. מהפניות עלה כי אזרחים רבים מצאו עצמם בימים האחרונים עומדים בפני שוקת שבורה לאחר שהחברה הודיעה על פירוק זמני בגלל חובות וחוסר יכולת להחזיר את כספי המשקיעים ומנהליה נעלמו. בטרם קריסת חברה זו, עוד חברה קרסה.

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר אמר בפתח הדיון כי מדובר בתופעה מסוכנת שקשורה להונאות בשוק ההון. "בדיון לא נעסוק בחברות ספיציפיות אבל כל השקעה פיננסית כרוכה מטבעה בסיכונים. השקעת כספים בהשקעות שאינן מפוקחות כפופה לסיכונים רבים ומשמעותיים יותר, שהתממשותם עלולה להביא לאובדן כל כספי ההשקעה. חבל שאנשים מאבדים את מיטב כספם שנחסך בעמל רב, משום שהשקיעו אותו בהשקעות פיננסיות שנראות מבטיחות במיוחד ובעלות תשואות גבוהות. הם לא למדו שאין ארוחות חינם בעולם הזה. בחלק מהמקרים אין כלל סיכוי להרוויח שכן בחלק מהמקרים מדובר בהשקעה בעלת סיכון גבוה ובמקרים אחרים מדובר בתרמיות בנושא השקעות כספיות".

לדברי היו"ר, פעילות לא מפוקחת עלולה להוות קרקע לפעולות מרמה ו"הונאות פונזי" (פירמידה), שמביאים בסופו של דבר לאובדן מלא של כספי ההשקעה. "הונאות מסוג זה מתבצעות על-ידי שימוש במונחים פיננסים מורכבים שמושכים את המשקיעים מתוך אמונה וידע שמשקיעים לא מנוסים ולא מתוחכמים יהיו פחות חשדניים בגלל חוסר ידע וחוסר הכרות עם התחום. הציבור צריך להיזהר להשקעות מתוך לחץ והצעות של 'רק היום', לא להאמין להבטחות דמיוניות".

סמוטריץ': "מטרת הדיון היא להסביר שיש הבדל בין השקעות כושלות לבין הונאות כמו הבטחות שווא על 10% תשואה מצד חברה מסוימת שפתאום נעלמת עם הכסף. מישהו סיפר לי כיצד נפגע מהשקעה של 200 אלף שקל שהופקדה באמצעות חשבון נאמנות, שכל פעולה בתיק אמורה להיות מפוקחת ואחרי חודש כל הכסף נעלם. בבנק לא היו מוכנים לדבר איתו ושלחו אותו להגיש תלונה במשטרה, אנחנו צריכים לפרק את שרשרת הכשלים הזאת ואז לראות איפה המדינה יכולה למנוע את המצב האיום שבו בחודש אחד משפחות איבדו את כל כספם. אני לא בעד להטיל על המדינה את כל האחריות, אבל אם יש לה אחריות אז צריך למנוע את המקרה הבא. כאן איש לא לוקח אחריות, אין פה אבא ואימא".

עו"ד עדי פיגל, המפרק הזמני לחברות הקורסות, אמר כי חברות כאלו הן זרוע שיווקית שבה אנשים נדרשים להפקיד את כספם ולסחור בחשבון. "לאנשים הוסבר שכספם יותר בטוח מבבנק אמרו להם שזה מוחזק בחשבונות נאמנות של בנקים בארץ ובחו"ל. כדי שתבינו את השלכות הפרשה מבחינה ציבורית. הייתה פה פעילות מכוונת כמעשה הונאה. התברר שהכסף מיום ראשון לא היה בחשבונות נפרדים, לקחו את כספם והשתמשו בו. היה פה מסע שיווק וחלק גדול מהנפגעים זאת אוכלוסייה חלשה בחברה, אלה פנסיונרים שאין להם עכשיו אפילו כסף לאוכל. הם האמינו שכספם מוחזק בנפרד וכל זה באמצעות מצגי שווא. לצורך העניין אין חשיבות אם בעלי השליטה החביאו כסף בחו"ל או השתמשו בו. הטעו אנשים וכ-500 משפחות איבדו לכל הפחות כ-40 מיליון ש"ח במה שנחשד כהונאת ענק. עובדים פה עשרות גופים שממשיכים לעשות את אותו הדבר וקריסה של חברות נוספות עלולה לחזור על עצמה. הפרשה הזאת צריכה לקבל תעדוף".

עו"ד אמיר וסרמן, היועץ המשפטי לרשות ניירות הערך: "אלה השקעות לא מפוקחות וזאת תופעה רחבה ומקיפה מקרים רבים. זאת תופעה שתמיד הייתה קיימת - חברות כאלו הן לא בפיקוח של אף רשות. אנחנו רואים שהחל ב-2013 התופעה התעצמה בפרסומים ומיזמים שקמים בכל מיני מישורים באמצעות גיוס כספים. סביבת הריבית הנמוכה גרמה לאנשים לחפש אפיקי השקעה עם תשואה גבוהה יותר ויש גם את ההתפתחות הטכנולוגית שקשורה לכך. יש פנייה בדרך כלל לציבור רחב עם גיוס כספים בהיקפים גבוהים. יש סיכונים של היעדר שקיפות, ניגודי עניינים, גביית עמלות גבוהות וקריסה של הגוף במידה והוא מבצע הונאה. יש פעילויות מסוימות שלא מפוקחות ואז יש צורך להסדיר אותה. באתר הרשות יש רשימה של כל החברות המפוקחות. במישור הראשון, כאשר מזהים פעילות חדשה אולי באמצעות פרצה בחוק הקיים צריך להרחיב את החקיקה ואנחנו תמיד במרדף אחרי השוק כמו זירות סוחר שזה ענף שהתפתח בעשור האחרון. זירות סוחר עברו חקיקה ראשית רק בשנת 2010 והתקנות נקבעו רק בשנת 2015. הסוגיה הזאת שלפנינו לא תעבור חקיקה להערכתי לפני 2019".

רפ"ק טל בורמן, קמ"ד חקירות באגף חקירות מודיעין, אמר כי עמדתם הייתה שצריך פיקוח "אבל זה לא מתפקידנו, אנחנו חוקרים על הנושאים הללו, חלק מהחקירה היא איתור מסלול הכסף ואם יחידת משטרה מסוימת לא מגיעה לתשובות אז אפשר לפנות לחטיבת החקירות ואנחנו ננסה לסייע ככל שאפשר".

יעקב מיוחס אחד מנפגעי הפרשה: אני יכול לספר שלאחר שאחת מהחברות קרסה אנחנו הנפגעים ניגשנו לכל מיני תחנות ברחבי הארץ להגיש תלונה. החוקר אמר לי שלא כדאי להגיש תלונה כי תהליך החקירה ייקח שנים. חברים אחרים שלי קיבלו מכתבים מהמשטרה שאמרו שהנושא נסגר מחוסר עניין לציבור".

רפ"ק בורמן השיב: "אני מסכים שהמשטרה צריכה לבדוק את הפרשה ואתם מוזמנים לפנות אלינו ולערער על סגירת התיק. ייתכן שאותו חוקר שסגר את התיק לא ראה את התופעה הרחבה שהחברה שעשתה את זה ל-400 או 500 נפגעים שונים ואולי יש פה לקונה. אולי יש פה תקלה נקודתית".

בסוף הדיון ח"כ אייכלר שב והזהיר את ציבור המשקיעים ופנה לרשות לניירות ערך על-מנת שתקדם חקיקה ראשית בנושא. "אנחנו נפנה לשר לביטחון פנים על-מנת שפרשה זו תקבל תעדוף והוועדה תפנה גם למפקחת על הבנקים כדי שתבדוק לעומק את הנושא".