"ניתן למצוא יותר נשים בתפקידי לחימה, במקביל נשמר רוב נשי בחיילות משאבי האנוש והחינוך" - כך עולה מנתוני דוח היוהל"ם לרמטכ"ל שהוצגו בדיון (יום ג', 26.6.18) בוועדה לקידום מעמד האישה, בנושא שילוב נשים וקידומן בצה"ל.

שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר: "שירות חובה לנשים בצבא הוא ייחודי לישראל ומהווה סמל לעולם כולו. כל המגזרים והאוכלוסיות משרתים בצה"ל באופן שווה. עד 1948 נשים אף נטלו חלק בהקמת היישובים, שירות בהגנה, פעולות מבצעיות וכו'. אם בעבר נשים הלכו לתפקידים הקלאסיים- קצינות ת"ש, מדריכות וכו', הן הפכו לתומכות למיכה- מדריכות חי"ר ושוויון. הבג"ץ הידוע של אליס מילר מהווה גם הוא נקודה מכריעה בפתיחת שערי קורס טיס וקורס חובלים לנשים. המטרה שלנו היא שכל אחת ואחד יוכלו לשרת לפי כישוריהם. הקמנו בצבא את תפקיד היוהל"ן לרמטכ"ל. בעבר הייתה הפרדה מגדרית פרופר בקורס קצינות וקצינים, כשרק הקצינים היו עוברים את הקורס בבה"ד 1- ביטלנו את זה. נשים יהפכו בקרוב להיות לוחמות בספינות הטילים החדשות ואנחנו נערכים לקליטתן בתפקיד. נשים הכפילו את מספרן בהיקף הלוחמות".

ח"כ פרץ העיר במהלך המצגת: "האם לחיילות מהפריפריה יש סיכוי שווה לחיילות מהמרכז? חבל שאין גרף שמתאר את זה".

עו"ד יעל רוקמן, מנכ"לית "קולך" (פורום נשים דתיות): "רציתי לציין את העלייה המדורגת של נשים דתיות בצבא. זו תופעה מבורכת והייתי רוצה לראות יותר תמיכה בהן לפני הגיוס- לימוד כהכנה לצבא, כי הן צריכות מענה דתי. 2700 בנות דתיות, בוגרות החינוך הממלכתי דתי, משרתות כיום בצבא.

חיים טייטלבויים, עמותת "אחים לנשק" (המתנגדת לשירות נשים בתפקידי לחימה עקב פגיעה מבצעית): "שילוב נשים בצה"ל נעשה באופן שהיום יש בו פגיעה מבצעית בפעולות צה"ל. הגדודים המעורבים, בנות ובנים, הוקמו כמענה לפער בכוח האדם שנוצר בצה"ל והיו אמורים לתפוס תפקידי שלום בלבד. היום הם מוצאים את עצמם באיו"ש ובתפקידים מורכבים, שאינם תואמים את ההבדלים הפיזיולוגים בין נשים וגברים. אנחנו רוצים שצה"ל יישאר חזק. נשים משולבות בכל הצבאות בעולם, אך רק בתנאי שהרמה לא יורדת".

אלינור דוידוב, מנהלת תחום הדרת נשים בשדולת הנשים: "בשנה וחצי האחרונות אנחנו חוות מצב קשה בו רבנים מתבטאים נגד גיוס. פקודת השירות המשותף עודכנה ושונתה לצערי, כך שקצינים ונגדים יוכלו הרבה יותר בקלות לבחור בשירות לא משותף, זאת למרות שפקודת השירות המשותף מנוסחת בהתאם לצרכיו וערכיו של צה"ל. אנחנו מקבלות עדויות שאומרות שלחיילות אסור ללבוש שום בגד לבן מחשש שיהיה שקוף, חייבות בעוד מכנסיים מעל הטייץ וכן הלאה. זו האחריות של צה"ל לוודא שכל החיילים מכירים היטב את פקודת השילוב וצריך להיות מנגנון שמעניש מפקדים שמאפשרים החמרות שפוגעים בחיילות. אם חיילת מונחית לשאול לפני האימון האם זה מפריע למשהו שהיא תעביר את האימון- זו בעיה. בסוף המפקד עושה את האימון לטובת החיילים הדתיים- והחיילת נשארת בלי תפקיד. מי שאינו יכול לשרת עם חיילות, שיימצא לו תפקיד אחר, לא על חשבון תפקידי נשים בצבא".

עו"ד ריקי שפירא, המרכז הרפורמי לדת ומדינה: "צה"ל הוא חזית מאתגרת של הדרת נשים במרחב הציבורי. הרצון לשלב חרדים בצה"ל בא על חשבון נשים ובלי מחויבות לערך השוויון, שצריך להיות ערך מרכזי בצה"ל, כהתנסות הראשונה של צעירות וצעירים בתרומתם לחברה. חיילים שניתנת להם זכות שלא תפקד עליהם אישה - בגללם אישה לא תקבל תפקיד פיקודי וזה בעייתי מאוד".
ח"כ עמיר פרץ ביקש בתגובה מהיוהל"ן לבדוק את סוגיית המרחביים הצה"ליים שבהם יש התנגשות בין חיילים חרדים לחיילות ולתת תשובה בעניין לוועדה.

ח"כ איילת נחמיאס ורבין: היו המון תלונות על השירות המשותף. התלונות ירדו אומנם בשנת 2017, רובן הם מגברים משרתים ולא מנשים ורוב התלונות מגיעות כל עוד הנושא עומד על סדר היום. צריך לזכור כי התפקידים המשותפים נפתחו לנשים קודם כל כי צה"ל היה זקוק להן.

בתום הדיון סיכם ח"כ עמיר פרץ ואמר כי: "במערכת מתפתחת עולים המון קשיים, אך הצלחנו להעמיד תהליך שבו לנשים יש תפקיד עצום בעיצוב פניה של החברה הישראלית . נשמח גם שתהיה אלופה בצה"ל . אני מעדיף להתמקד בהישגים. צה"ל צריך להתמודד עם שאלות מגדריות כדי שחיילות תמיד יוכלו להתקדם מעלה".