ניצחון גדול לנשיא דונלד טראמפ: בית המשפט העליון של ארה"ב פסק (יום ג', 26.6.128), כי הוא פעל בצורה חוקית כאשר הורה על הגבלת כניסתם לארה"ב של אזרחי מספר מדינות מוסלמיות.

איסור הכניסה היה אחת הפעולות הראשונות של טראמפ לאחר כניסתו לבית הלבן, שבוע בלבד לאחר השבעתו, והוא נימק אותו בכך שמדובר במדינות שקיימת סכנה משמעותית שיגיעו מהם פעילי טרור או פעילי איסלאם קיצוני. האיסור עורר סערה ציבורית עזה בארה"ב ונפסל בידי כמה בתי משפט פדראליים במדינות שונות, אך כעת קיבל את האישור שעליו לא ניתן לערער.

הנוסח הראשון של הצו גרם לתוהו ובוהו בשדות תעופה רבים וכאמור נחסם בידי כמה בתי משפט. חודשיים מאוחר יותר הוציא טראמפ נוסח מתוקן של הצו, אשר תוקפו פג בחודש אוקטובר שעבר. בספטמבר אשתקד חתם טראמפ על נוסח שלישי, שהוא שקיבל כעת את אישורו של בית המשפט העליון. נוסח זה מגביל את כניסתם של אזרחי שמונה מדינות, מתוכן שש מוסלמיות: אירן, לוב, סוריה, תימן, סומליה וצ'אד - לצד ונצואלה וקוריאה הצפונית; צ'אד נמחקה מאוחר יותר. בצו יש פרטים שונים ביחס לכל מדינה, אך ככלל נאסר על אזרחי מדינות אלו להגר לארה"ב והוטלו מגבלות על יכולתם להיכנס אליה לצורכי עבודה, לימודים או חופשה. בדצמבר שעבר קבע בית המשפט העליון, כי הצו יכול להיכנס לתוקף בעוד הדיונים סביבו נמשכים.

מדינת הוואי, קבוצה מוסלמית וכמה בני אדם עתרו נגד הצו ככל שהוא נוגע למדינות המוסלמיות, בטענה שהוא מהווה אפליה על בסיס דתי ושנימוקי הביטחון הלאומי אינם מצדיקים אותו. בית המשפט הפדראלי המחוזי בסן פרנציסקו ובית המשפט הפדראלי לערעורים פסקו לטובת העותרים, באומרם שטראמפ חרג מסמכויותיו כאשר הוציא את הצו ופעל בניגוד לחלק מסעיפי החוקים הנוגעים לכניסה לארה"ב. בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של הממשל, וברוב של חמישה שופטים נגד ארבעה קבע שלא נפל פגם בפעולותיו של טראמפ.

את דעת הרוב כתב נשיא בית המשפט, ג'ון רוברטס. לדבריו, הצו מצוי בצורה ברורה בתוך מתחם הסמכויות של נשיא ארה"ב, ואין מקום לטענה שהוא מבוסס על קני מידה דתיים. "הצו מבוסס במפורש על מטרות לגיטימיות: מניעת כניסתם של מי שלא ניתן לבדוק אותם בצורה מספקת. הוא דורש ממדינות אחרות לשפר את התנהלותן. הטקסט אינו אומר דבר על דת".

דעות השופטים מתחלקות בצורה ברורה בין שמרנים לליברלים, כאשר שוב השופט אנתוני קנדי מהווה את הקול המכריע כאשר הצטרף לרוברטס, לצידם של קלרנס תומס, סמואל אליטו וניל גורסוץ'. בדעת המיעוט היו השופטים סטיבן ברייר, אלנה קגן, רות בדר-גינזבורג וסוניה סוטומאיור.