ח"כ אכרם חסון (כולנו) הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה עתירה חסרת יסוד ונעדרת נקיון כפיים נגד בחינות לשכת עורכי הדין. כך קובע נשיא בית המשפט, רון שפירא, בהחלטתו למחוק אותה על-הסף.

חסון ושלושה מתמחים במשפטים ביקשו לחייב את ראש הלשכה, אפי נוה, לקיים הבטחה שלטענתם נתן בדיון בוועדת החוקה בנובמבר 2016, ולפיה יינתן פקטור בבחינות הלשכה. חסון דרש שהפקטור יוענק לנבחנים בשנים 2017-2015, וטען שמתמחים שהסתמכו על ההחלטה לא ניגשו לבחינה חוזרת בחורף 2017.

שפירא אומר (9.7.18), כי שורה של נימוקים מצדיקים את מחיקתה על הסף של העתירה, אפילו בלא לבקש את תגובתו של נוה. בית המשפט המוסמך לדון בנושא הוא בית המשפט המחוזי בירושלים, וטענתו של חסון לפיה ניתן לדון בה בחיפה מנוגדת לסדרי הדין. די בסיבה זו בלבד, מדגיש שפירא, כדי שלא לדון כלל בעתירה. סיבה דומה נוספת היא שבתי המשפט, כולל בית המשפט העליון, כבר נדרשו לבחינות הלשכה באותן שנים ופסקו לגביהן.

גם לגופם של דברים מצא שפירא שאין כל יסוד לעתירה. חסון צירף לעתירה קטע בלבד מפרוטוקול הישיבה, שפירא מצא בעצמו את הפרוטוקול המלא, וממנו מתברר שנוה הבהיר שוב ושוב שאין לו כל סמכות להבטיח פקטור או להתערב בצורה כלשהי בעבודתה של ועדת הבחינות. חסון הסתמך על דברים שוליים של נוה במהלך הוויכוח בוועדה, וטענתו לקיומה של הבטחה שלטונית מנוגד לדבריו המפורשים של נוה.

עתירתו של חסון לוקה גם בחוסר נקיון כפיים, ממשיך שפירא. הוא הגיש אותה בלי לתאר באופן מלא את השתלשלות הדברים ובלי לצרף מסמכים מלאים, ובכך הפר את חובת תום הלב המוטלת על בעלי דין. גם בכך די כדי למחוק את העתירה על הסף. בשולי פסק הדין ממליץ שפירא למתמחים לבחון את כל ההיבטים לפני שיפנו לבית המשפט - כפי שראוי שיעשו מי שמבקשים להיות עורכי דין - וכי ייתכן שמוטב שיגשו שוב לבחינות אחרי הכנה ראויה ולימוד נכון.