25%-20% מבין 150-130 העתירות המוגשות מדי שנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בנושאי מכרזים, מתקבלות או מובילות לשינויים ופשרות בביצוע המכרזים. כך אומר (יום ד', 22.8.18) סגן נשיא בית המשפט, קובי ורדי, העוסק בעתירות אלו. הוא דיבר בערב עיון במחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

לצד זאת אמר ורדי, כי להערכתו הוא כותב פסקי דין רק ב-20%-10% מהמקרים, משום שבכל השאר הוא ממליץ לעותרים למשוך את העתירה או שהוא מביא את הצדדים להסכמה. ההסכמות כוללות למשל צמצום של תקופת אופציה, רוטציה בביצוע העבודה, שכירת העותר כקבלן משנה ותשלום לעותר כדי שיוותר. בתשובה לשאלת News1 הדגיש ורדי, כי הוא מציע פשרה רק כאשר לדעתו יש סיכוי טוב שהעתירה תתקבל, ואם לא - יציע לעותר למשוך אותה. הוא גם לא יציע פשרה אם יש במכרז פגם מהותי, הוסיף. ורדי מציע לצדדים להביא בחשבון גם את ההוצאות הכבדות הכרוכות בניהול הליך בדיני מכרזים: "אם אני פוסק 100,000 שקל הוצאות - זה הרבה, ולא אוכל להגיע לסכומים שהקליינטים משלמים".

"כמעט שאין מכרז שאין בו פגמים, ולא משנה כמה קוראים ובודקים. העניין הוא לראות מתי הטעות מצדיקה עתירה", הדגיש ורדי. הוא הזכיר, כי לדיני המכרזים יש ממשק רציני עם המציאות והם יכולים לקבוע האם ומתי יתבצע פרויקט או תוצע משרה - ומכאן החשיבות של הגעה לפשרה. "צריך להגיע לפתרון של שכל ישיר, ואם יש עוול - לתקן אותו. זו כל התורה על רגל אחת".

ורדי התייחס לסעיף המופיע במכרזים רבים ולפיו המתמודדים מתחייבים שלא לבקש צווי ביניים נגדם. לדבריו, אין פסיקה מחייבת בשאלה האם מדובר בתנאי חוקי: "זהו תפוח אדמה לוהט ואין פסיקה של בית המשפט העליון לגביו. אני מחכה להזדמנות לכתוב על זה". מסקנתו של ורדי היא, כי יש מקום לסעיף שכזה רק במקרים קיצוניים בהם יש חשיבות עליונה בביצועו של המכרז בזמן, כמו למשל בפיתוח מערכת ביטחונית או באספקת תרופות מצילות חיים. בכל המקרים האחרים, הוא סבור, יש להשתמש במשורה בסעיף זה. "הבעיה היא, שמשתמשים בזה בהרבה מקרים כסעיף סטנדרטי.

ורדי קורא לעורכי הדין המגישים עתירות נגד מכרזים להימנע מהכפשות כלפי עורכיהם. "לא כולם מושחתים. נכון, יש גם כאלה. אבל לפעמים אלו סתם שמועות, ובכל מקרה - אם אין לך ראיות, צריך מאוד להיזהר. צריך לחשוב היטב לפני שמטיחים שזה מכרז תפור ועשו קומבינה".