השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הודיע (יום ה', 13.9.18) למפכ"ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך, כי הוא יסיים את תפקידו בחודש דצמבר הקרוב, לאחר שלוש שנים. כצפוי, החליט ארדן שלא להאריך את כהונתו של אלשיך לשנה רביעית.

מינוי המפכ"ל נעשה תמיד לשלוש שנים, עם אופציה לשנה רביעית, כאשר בנושא זה אין מדיניות אחידה. מבין המפכ"לים בשני העשורים האחרונים, כיהנו יוחנן דנינו, דודי כהן ושלמה אהרונישקי ארבע שנים; משה קראדי ויהודה וילק כיהנו שלוש שנים. אלשיך שירת במשך 27 שנים בשב"כ והגיע לדרגת סגן ראש השירות לפני שהתמנה למפכ"ל.

שלושה ניצבים - שניים מכהנים ואחד בדימוס - הם מועמדיו של ארדן לתפקיד המפכ"ל: יורם הלוי, מפקד מחוז ירושלים; דוד ביתן, מפקד מחוז תל אביב; וצ'יקו אדרי, לשעבר מפקד מחוז ירושלים.
מינוי המפכ"ל נעשה בידי הממשלה, בהמלצתו של השר לביטחון פנים ובאישורה של הוועדה לבדיקת מינויים בכירים (כיום בראשותו של השופט בדימוס אליעזר גולדברג). ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יהיה מנוע מהתערבות בבחירה בשל החקירות התלויות ועומדות נגדו.

אלשיך מסר בתגובה, כי הוא מודה לארדן על בחירתו בו לפני שלוש שנים ועל הזכות שנפלה בחלקו להוביל את המשטרה. אלשיך מסר, כי יסיים את כהונתו אחרי 38 שנות שירות בארגוני הביטחון - מה שמלמד שבכוונתו לצאת לאזרחות ולא להתמודד על תפקיד ראש השב"כ עם סיום כהונתו של נדב ארגמן בעוד שנתיים. "המפכ"ל מאחל הצלחה למי שייבחר ויעמוד לרשותו לסייע ככל שיידרש לכך", מסרה המשטרה.

ארדן אמר במסיבת עיתונאים שערך, כי אינו מתחרט על כך שמינה את אלשיך למפכ"ל. "עם זאת, היו למפכ"ל ולי גם חילוקי דעות והיו גם הבדלי גישות בסוגיות שונות, חלקן הן סוגיות מהותיות וכבדות משקל שבעיני יש להן והייתה להן השפעה ניכרת על אמון הציבור במשטרה", אמר. "החוק איננו קובע מהי משך הכהונה. הארכת כהונה של מפכ"ל היא בעצם ההחלטה החריגה".

לדברי ארדן, הוא לא עדכן איש מבעוד מועד על מועמדיו לתפקיד ואמר: "לא עדכנתי את ראש הממשלה וגם לא את חברי השרים. קיבלתי הנחיות ברורות מהיועץ המשפטי לממשלה והקפדתי עליהן". בתגובה לביקורת על החלטתו בנוגע לאלשיך, אמר ארדן: "כבר ראיתי פוליטיקאים מצייצים שמנסים לרכב על ההחלטה הזאת כדי שהציבור ייזכר בקיומם. כל מי שמנסה לייחס שיקולים פוליטיים כאלה ואחרים, הוא בעל האינטרס הפוליטי".