הוצאת הקיבוץ המאוחד יוצאת עם 3 ספרים חדשים.
"חנוך לוין: האיש עם המיתוס באמצע - עיונים ביצירתו התיאטרונית של חנוך לוין", ערכו נורית יערי, שמעון לוי
אין עוד מחזאי עברי שיצירותיו זכו להתייחסות ביקורתית כה רבה ומגוונת בעיתונות הישראלית כמו חנוך לוין. החל באת אני והמלחמה הבאה בשנת 1968, דרך שערוריית מלכת האמבטיה, דרך לתגובות הנסערות על הזונה הגדולה מבבל, התשבחות להילד חולם ואי ההבנה הבסיסית לגבי ההולכים בחושך וכלה בהפקת אשכבה עד מסעה לפולין בתחילת קיץ 2001.
המחזאי לוין, זכה, ולחילופין גם סבל, מאלפיים כתבות, ביקורות ושאר פיסות דעה ומידע על כתביו, על מחזותיו ובעיקר על ההצגות שביים.
צלם האדם המשתקף ביצירתו של לוין הוא עלוב, נכה ומגוחך. אבל בצד הגרוטסקה של הגוף המושפל והנפש המתייסרת, ברורה גם איזו אופטימיות משונה של מאבק, של הליכה על סף חד כתער בין עמדה רציונלית שהכול הבל, ובין עמדה מפוכחת לא פחות שבאדם יש, אולי, גם גרעין ייחודי, רוחני.
עם התבונה העמוקה וההומור המבריק הנידונים כאן, מוקדש ספר מאמרים ראשון מסוגו זה גם להשכלתו הרחבה וליושרו האינטלקטואלי של יוצר גדול. הספר מאגד מאמרים חדשים על יצירתו הדרמטית של לוין, פרי מיטב מחקריהם של אוהבי לוין, אשר הקדישו מכשרונם ומזמנם להעמיק ביצירותיו ולחשוף בהן פנים חדשות. הספר כולל גם רשימה ביבליוגרפית מפורטת ומקיפה, המצורפת ככלי עזר לקורא.
ספר נוסף, "חיי אחינועם", מאת: דנה אמיר
מחזור השירים חיי אחינועם הוא במהותו דיאלוג עם קול נפשי. בתוך הדיאלוג הזה לובש הקול הפנימי צורה, מפתה, מתחפש.
מי היא? פנטזיה חושנית. מקסם שווא. נוכחת ככל שתהיה - אין היא מתקיימת אלא במוחו של המנסה ללכוד אותה מחוצה לו רק כדי לגלות, לבסוף, שהיא תוכו שלו.
האם ניתן לאחוז בה? לא יותר משניתן לאחוז בקיצו של חלום, שכן כמוהו היא מתקיימת יותר בזיכרון מאשר במרחב או בזמן. והתנועה הזו, החוצה את הפנים אל החוץ, שבה וחוצה לבסוף גם את החוץ פנימה: נוגעת באופן שבו מושאלים חלקים של האחר, האהוב, לתוך הגוף הנפשי, עד שמתאפשרת מתוך ההיתוך הזה אותה לידה מחודשת של עצמי אסוף, שלם, תאב חיים.
דנה אמיר, ילידת 1966, פסיכולוגית קלינית ומשוררת. ספריה הקודמים: עכשיו, במתיקות הזאת, ספריית פועלים 1993, זכה בפרס הארצי לשירה מטעם הקרן ע"ש רון אדלר לשנת תשנ"ב. עד בוא האדמה, הקיבוץ המאוחד 1998.
הספר "איש עם דלת", מאת: אשר רייך
איש עם דלת הוא קובץ בן 10 סיפורים מרתקים ומלאי קסם המסופרים לנו מנקודת מבטו של ילד שילדותו עברה עליו בשכונת החרדים בירושלים, וההווי המיוחד שלה לא נותן לו מנוח גם הרבה שנים אחרי שעזב את השכונה ואת החיים בה, והפך לאחד המשוררים הבולטים בשירה הישראלית.
מרבית הדמויות בסיפורים הן דמויות צבעוניות אך מעונות, לעתים עד כדי אובססיביות. כך, למשל, בסיפור הקצב כהנא, שהוא קצב עדין ומלומד המעיין תמיד בספר שעה שהוא ממתין ללקוחותיו וחולם להיות כוהן בבית המקדש, שהנה, תיכף, ייבנה עוד בימינו. הוא עובר מהפך חווייתי בעקבות שחיטה בבית המטבחיים, ומתחיל לחשוק באשתו רק בימי המחזור החודשי שלה, כי ריח הדם מוציא אותו משלוותו.
בסיפור ילד זכוכית - אנו פוגשים ילד המאמין שגופו עשוי זכוכית. הוא יודע את התורה כמעט בעל פה ובקיא גם בקבלה, עד שהדבר מערער את מצבו הנפשי והוא מאושפז במוסד סגור.
הסיפור יונה המינקת מבוסס על כמה שורות מהתלמוד ומסופר בו על קברן אחד שאשתו מתה בלידתה תאומים והוא חש נעזב עד שבלילה פרחו שדיים על חזהו והוא מניק את תאומיו. הדבר נראה לתושבי השכונה כנס שירד עליהם והם הופכים את הקברן לאיש-פלאי המסוגל להביא מרפא לכל. לאחר תקופת ההנקה נעלמים השדיים מחזהו של הקברן והוא חוזר לחפור קברים עד שהוא נופל מת לאחד מהם.
הסיפור איש עם דלת, שהקובץ נושא את שמו, מספר על נער מפגר בן שש-עשרה שהתייתם מאביו והוא מאמץ לעצמו דלת שהייתה בנגרייה של אביו. הוא בטוח שזו דלת שנותרה מבית המקדש ועל כן יש בה סגולות מיוחדות. יום אחד, בדיוק בל"ג בעומר, הוא מבקר בבית היתומים בו נמצא אחיו הצעיר ומשאיר את הדלת לשעה קלה. כשהוא יוצא הוא מגלה לתדהמתו שהדלת נעלמה ובטוח שנגנבה בידי ילדים שקוששו עצים למדורה. הוא החל להתרוצץ כמשוגע בין המדורות עד שנדמה לו שזיהה את הדלת באחת מהן. בצר לו הוא פרץ לתוך האש בניסיון להציל את הדלת, אך האש אחזה בו והוא ניכווה למוות.
אשר רייך פירסם עד כה תריסר ספרי שירה ורומן אחד "זכרונות של חולה שכחה" (הוצ' מעריב 1992), וכן "הנשיקה מבעד למטפחת - מבחר השוואות תרגומי שירה" (הוצ' עם עובד 2001) - מבחר מתוך טור השוואות תרגומים שפירסם במוסף לספרות של ה"ארץ".
אשר רייך נולד בירושלים בשנת 1937, למשפחה אורתודוכסית. קיבל השכלה יסודית דתית ולמד בישיבה עד גיל 18. לאחר שירותו הצבאי, למד באוניברסיטה העברית ספרות עברית ופילוסופיה.
בשנת 1961 זכה בפרס "אנה פרנק" מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל, על כתב יד בעילום שם. שנתיים מאוחר יותר ב-1963, הופיע ספר שיריו הראשון.
אשר רייך השתתף כמרצה לשירה ומנחה סדנאות שירה במסגרת אוניברסיטת בן-גוריון לתלמידים במסלול אם. אי.
במשך 10 שנים (1980 - 1989) היה אשר רייך עורך הירחון הספרותי "מאזנים" של אגודת הסופרים הישראלית ובשנים האחרונות הוא עורך שוב ירחון זה.
בשנת 1985 נבחר מטעם קרן פולברייט להיות אורח לסמסטר באוניברסיטה איובה בארה"ב, במסגרת תוכנית הכתיבה הספרותית של האוניברסיטה.
בשנת 1990 זכה במילגה שנתית לכתיבה מטעם התוכנית האמנותית של D.A.A.D של ברלין. בשנת 1999 נבחר אשר רייך כחבר מלא באקדמיה הגרמנית הלאומית לשפה ולשירה. ספרי שיריו ראו אור בארה"ב, במסגרת אוניברסיטת איובה (1987). בצרפת, במסגרת אוניברסיטת טולוז (1989) ובגרמניה בהוצאת רובהולט (1992, 1995). כמו כן הופיע הרומן שלו בגרמנית (הוצאת בלייכר) ב-2000. ספר שירים שני שלו באנגלית יופיע בשנת 2004 במסגרת הוצאת הספרים האוניברסיטאית של ויסקונסין.
שיריו של אשר רייך הופיעו באנתולוגיות רבות בכעשרים שפות, ביניהן: אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, איטלקית, רוסית, הולנדית, דנית, פולנית, הונגרית ובולגרית.
זכה פעמיים בפרס ראש הממשלה: ב-1989, וב-2001, זכה בפרס הנשיא לספרות ב- 1999 ובפרס ברנשטיין לשירה מטעם התאחדות המו"לים בישראל, על ספר מיבחר משיריו "סדר השירים" ב-1987. כמו-כן זכה בפרס ברנר על ספרו "עתיד דומם" ב- 2002.
