"מוטל עלינו לפעול לקידום אכיפה אפקטיבית של העבירות הכלכליות ולהחמיר בענישתם של מבצעי עבירות אלו. מגמה זו בהחלט מקבלת ביטוי בפסיקת בתי המשפט ויש להתמיד בה". כך אומרת (יום ב', 22.10.18) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ביום עיון לזכר עובדי אגף התקציבים שנפלו במלחמת יום הכיפורים.

לדברי חיות, בעבירות הכלכליות קשה לזהות נפגע ישיר - אך הן עלולות לגרום נזק כבד לכלכלה ולמשק, כמו למשל פרשת אנרון ופרשת מיידוף. "השימוש במונח 'עבירות צווארון לבן', ככל שהוא מבקש לבטא התייחסות סלחנית לעבירות כלכליות, אין לו מקום", מדגישה חיות. עבירות אלו נעשות במטרה להפיק רווח כספי, לעיתים הן תולדה של רצון עז מדי לנצח בתחרות מסחרית, והן מתאפיינות בתכנון מוקדם ובשיקולי עלות-תועלת מצידו של העבריין. לדברי חיות, יש להבין מרכיבים אלו כדי לדעת כיצד להתמודד עימן.

"הנזקים הנגרמים מעבירות כלכליות הם חמורים ורחבי היקף. הם פוגעים בשוק ההון, בסביבה העסקית, במשק ובקופת המדינה ולא רק באדם הפרטי", מוסיפה חיות. "העבירות הכלכליות פוגעות גם במרקם החברתי, ביעילותה ואמינותה של הכלכלה החופשית וכן באמון הציבור במוסדות המדינה ובמוסדות ציבוריים שונים המנהלים את כספיו. בעבירות של העלמת מס מדובר בפגיעה כספית עצומה בקופת המדינה ובסכומי עתק הנגזלים ממנה".

לדברי חיות, רשויות האכיפה ובתי המשפט "עושים לא מעט בנדון, בייחוד בשנים האחרונות, אך בהחלט יש מקום להוסיף ולעשות". היא ציינה את החמרת הענישה בעבירות ניירות ערך, הן בידי המחוקק והן בידי בתי המשפט (כולל העליון), ואת הקמת המחלקות הכלכליות בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה. עוד הזכירה חיות את החמרת הענישה בעבירות הגבלים עסקיים ובעבירות מס, כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקתו של העליון בחודשים האחרונים. אמצעים נוספים, ציינה, הם הטלת קנסות כבדים ואכיפה מינהלית.

לסיכום אומרת חיות: "אין כל הצדקה להתייחסות סלחנית לעבירות כלכליות בשל העדר נפגע עבירה ספציפי. הנפגעת בעבירות מסוג זה היא הקופה הציבורית. מדובר בפגיעות ובנזקים רחבי היקף המשליכים באופן ישיר ועקיף על כלכלת המדינה, על שוק ההון, על התחרות החופשית במשק ועל אמון הציבור בגורמים המופקדים על ניהול הכלכלה והמשק".