תקבולי ביטוח בעקבות מותו של ערב להלוואה חייבים במס רווחי הון של מי שנטל את ההלוואה, למרות שהועברו לבנק שהעניק אותה. כך קובע (יום ה', 1.11.18) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר.

חברת מדרך עוז רכשה בניין בתל אביב ונטלה משכנתה בסך 1.25 מיליון שקל מבנק הפועלים. יעקב חצרוני, בנה של בעלת החברה, העמיד ערבות להלוואה ולפי דרישת הבנק - רכש ביטוח חיים בגובה המשכנתא. כאשר נפטר חצרוני, בשנת 2002, העבירה חברת הביטוח את מלוא הסכום לבנק ובכך נפרעה המשכנתא. בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט יונה אטדגי) קבע שתקבולי הביטוח חייב במס רווחי הון, ומלצר דחה את ערעורה של החברה.

מלצר אינו מקבל את עמדת רשות המיסים, לפיה מדובר בהכנסה פירותית החייבת במס מלא. הוא אומר, כי מאחר שרשות המיסים לא הכירה בפרמיות כהוצאה של החברה - אין היא יכולה לטעון שהתקבולים חייבים במס מלא. זאת, בניגוד למצב בו חברה רוכשת ביטוח לאיש מפתח בה, כאשר הפרמיה מוכרת כהוצאה והתקבולים חייבים במס, שכן מטרת הפוליסה היא לפצות את החברה על הפגיעה בה בשל מותו של אותו אדם. במקרה זה מדובר כאמור בערבות לחברה, מצד מי שלא היה איש מפתח או מנהל בה - ולכן הדין שונה.

לעומת זאת, קובע כאמור מלצר שתקבולי הביטוח חייבים במס רווחי הון (ששיעורו נמוך ממס חברות או מהמס השולי המירבי). "חוזה הביטוח נערך כחלק מעסקה למימון אחד מנכסי ההון אותם ביקשה המערערת לרכוש, ומטרתו הייתה להבטיח למערערת ולבנק-המוטב - כי ההלוואה שניטלה לצורך מימון
רכישת המבנה תיפרע במלואה", מסביר מלצר.

"רווח הון", לפי פקודת מס הכנסה, הוא "הסכום שבו עולה התמורה על יתרת המחיר המקורי". תקבולי הביטוח מהווים "נכס" לצורך הפקודה. העברת התקבולים ישירות מחברת הביטוח לבנק מהווה "מכירה" מבחינת חברת מדרך עוז. כל אלו מובילים למסקנה, כי הפער שבין הפרמיות לבין סכום הביטוח, הוא הסכום החייב ברווח הון.

השופט נעם סולברג הוסיף נימוק לאותה מסקנה: "מות הערב הוא האירוע הביטוחי שהביא להתממשות הפוליסה; אירוע המס הוא מימוש פוליסת ביטוח החיים. שוב אין הלוואה, אלא בעלות מלאה של המערערת בנכס. פשוט וברור שזוהי התעשרות. בנסיבות העניין,
רווח הון זה חייב במס". השופט אורי שהם הסכים עם מלצר וסולברג. את החברה ייצג עו"ד עוזי שוחט, ואת רשות המיסים - עו"ד טליה נעים.