"בכניסה לביהמ"ש גם נדרש חיפוש בעירום?"

ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה (יום ד', 28.11.18) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע"ד-2014 - הדיון התמקד בסעיף 112 (4) בנושא סמכות חיפוש על הגוף בעת קבלת עצור למשמורת (סעיף 40 ג' המוצע לחוק המעצרים), לרבות חיפוש חזותי בעירום, על גופו של עצור עם קבלתו למשמורת במטרה למנוע הכנסת חפץ אסור למקום המעצר וזאת גם ללא חשד ממוקד כי העצור מחזיק חפץ אסור.

כיום, לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), שוטר המבצע מעצר, או המקבל עצור או אסיר למשמורתו, רשאי לערוך חיפוש על גופו, שאינו חיפוש בעירום, בלי שהתקיים חשד קונקרטי שהוא מחזיק חפץ מסוכן. בתיקון מהעת האחרונה נוספה למשטרה גם סמכות לערוך חיפוש ללא חשד כאמור בעת שאדם מעוכב ונכנס עם השוטר לניידת משטרה. עם זאת, לשוטר אין כיום סמכות לערוך חיפוש כאמור בעירום על גופו של עצור עם קבלתו למשמורת. לכן, כחלק מהצעת חוק החיפוש, התבקשה הוועדה לדון בהוספת סמכות זו שתכליתה למנוע סיכון לגורמי האכיפה, לעצורים האחרים והסובבים את העצור ואף לעצור עצמו, ולשמור על הסדר הציבורי בבית המעצר.

"אם לא נגיע לאיזון לא יהיה חוק"

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי: "אתם מבקשים לפצל סעיף שמבחינתי אפשר להסיר. המצב הוא שהמשטרה עוצרת מישהו וכשמביאה אותו לתחנה עושים חיפוש על הגוף. בכניסה לבית המשפט גם נדרש חיפוש בעירום? אחרי כן משם יעבירו לבית סוהר וגם שם יערכו לו חיפוש?. כך יכול להיות מצב שיפשיטו אדם 3 פעמים ביום. איזו שמירה על כבוד האדם יש פה? למה ביקשתם למחוק את החלק שמדבר על כך שהחיפוש ייעשה רק בעת חשד?. לפי החוק שהצעתם אין שום מגבלה. צ'ק פתוח. לא יכול להיות שמעצרים ישמשו כאמצעי לחץ. נתנו זמן למשרד המשפטים להכין הצעה שתעשה סדר בנושא המעצרים ואם נראה שזה מתמהמה נעשה זאת אנחנו כדי לוודא שהמעצרים מבוצעים לתכלית לשמה נועדו ולא לתכליות אחרות. אדם שמופעל עליו לחץ כזה יודה גם ברצח ארלוזורוב. אם לא נגיע לאיזון לא יהיה חוק. לא ניתן יד לפגיעה לא מדתית".

ח"כ שרן השכל (הליכוד): "בשלוש השנים האחרונות המשטרה מבקשת להרחיב כוחה ולקבל עוד ועוד סמכויות ויש למצוא איזון בין הפרטיות לבין יכולת המשטרה להגן עלינו. רוב השוטרים נהדרים אבל מספיק מקרים בודדים שבהם חורגים מסמכות. סמכות כזו משפילה, להפשיט אנשים בלי חשד סביר זה כוח מסוכן בלתי מוגבל. לא אתן לחוק לעבור בצורה כזו. רק לא מזמן ראינו איך חמישה שוטרים עוצרים תוך השפלה את שפי פז האישה ה' מסוכנת מאוד', אז עכשיו יוכלו להביא אותה למעצר וגם להפשיט אותה? ייקחו גם את הקטינים מיצהר ויפשיטו אותם בבית המעצר? זה לא מתקבל על הדעת. תוציאו קטינים ונשים מהסיפור. אם אתם כ"כ חוששים לביטחון העצירים, על ההשפלה של הניידת, האזיקים ומעצר הימים, עוד תוסיפו הפשטה? אם יש עבר פלילי של אלימות אולי זו יכולה להיות סיבה אך לא סמכות גורפת".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אי-אפשר לומר 'חיי אדם' בלי להציג נתונים על הפגיעות. מי שזורק זאת כך בלי נתונים הוא שמזלזל בחיי אדם. שפי פז רחוקה מדעותי, אך הזדעזעתי ממעצרה המבזה. בסיפור של קצין משטרה בכיר שאזרח ניסה להעיר לו על נהיגתו ואז במשפט התברר שמי שנהג בברוטליות היה קצין המשטרה שלא היה במדים והוא זה שמועמד למפכ"ל, ואותו נהג יכול היה למצוא עצמו במעצר והיו מפשיטים אותו. המשטרה עוצרת כ-50,000 אנשים בשנה ומספר כתבי האישום מצומצם בהרבה. אתם מייצרים פה מנגנון השפלה קיצוני של בני אדם, ללא חשד, בצורה בלתי סלקטיבית וללא מעצורים. ההשפלה הזו מייצרת סכנה לחיי אדם שיתאבדו בעקבות ההשפלה. צריך לתת לכם כלים טכנולוגיים משוכללים שיאפשרו איתור של דברים. יהיה מי שיהיה האיש שייעצר, גם אם זו שרה נתניהו או ניר חפץ הוא זכאי לכבוד. זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "מישהו שביקר בניגריה אמר שעבר מכונת שיקוף ונאמר לו שהוא לגמרי עירום ואמרתי לו שזה בחיים לא יקרה בישראל. האמנם? מחר יבואו ויבקשו להפשיט את כולם כדי למנוע פיגועים. אני מאוד מעריכה את עבודת המשטרה בשגרה ובחרום אבל אל תקפצו. תשמרו על פרופורציות ועל זכויות אדם. כן, זה מגביל".

ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): "החוק צריך לעשות היפוך בסמכות כך שיהיה אסור לחפש אלא בחשד סביר לסכנה ממשית. השימוש לרעה בסמכות הזו אינו צפי אלא התקיים. אישה מבית לחם שמעכבים אותה במחסום מתווכחת עם השומר והוא מפשיט אותה כצעד של ענישה. הגשתי תלונות על מקרים רבים כאלו. שוטר X התעצבן מהפגנה, מגיעים לתחנה ואז דבר ראשון כעונש מפשיט. אנחנו מכירים את היחס בין עצור לשוטר וצריך להגביל ולפקח ולא לתת יד חופשית לשימוש לרעה".

סנ"צ איה גורצקי ע' יועמ"ש מטעם המשטרה שיתפה בסיפור אישי: "לפני 20 שנה אני פרקליטה בדיון בית המשפט מנהלת תיק מורכב נגד עבריין לא פשוט. במהלך הסיכומים הוא פותח את פיו ומשם מבצבץ תער סכין קטן וברור לי שהוא מחזיק כלי תקיפה בפיו ושזה איום כלפיי. בודקים ומגלים שנתפר בתוך הלחי תער של סכין. היום עצורים ואסירים מחזיקים על גופם ובמקומות מוצנעים בגופם כלי תקיפה, סכינים, טלפונים, סימים כדי לשרוד בבית הסוהר ומה שהיה לפני 20 שנה עולה וגובר. מזה שנים יש חסר עקרוני לפיו שירות בתי הסוהר יכול לקיים את החיפוש ולמשטרת ישראל, שלה המפגש הראשון המסוכן עם החשוד, אין את הסמכות. הדבר יוצר סיכון כלפי השוטרים וכלפי עצורים אחרים, אסירים, וכל באי בית המשפט. שב"ס פונים אלינו בטענות קשות שאנחנו מחמיצים הרבה "אוצרות" בחיפוש שלנו. אנחנו לא מבקשים סמכות ללא גבולות. הגבולות ייקבעו בנהלים והנחיות למצבים בהם יבוצע החיפוש והוא ייעשה רק בחדר מיוחד, רק על-ידי בן מינו של החשוד אלא אם יבקש אחרת. יתבצע תיעוד ועוד. הדבר יבוצע בשים לב לסוגי העבירות ולמאפייני העצורים. אנחנו מבקשים בסה"כ שתינתן לנו האפשרות לשמור על חיי אדם ועל הסדר הציבורי".

סנ"צ גבי ברקת ראש מדור סיור ושיטור במשטרה: "אנחנו רואים עליה בניסיונות של עצורים להחדיר חפצים אסורים והחיפוש היום מסכן את כל הסובבים. היה מקרה בו לא הצלחנו למצוא סכינים בתחתוניו של עצור שתקף עצור אחר ומקרה של מבחנה מזכוכית שלא נתגלתה במגנומטר אלא רק כשהעצור הצהיר עליה. יש עשרות תחקירים על עצורים המנסים להתאבד ולפגוע באחרים. אנחנו עושים הרבה מעצרים ולא כולם יעברו חיפוש והפשטה. אלו שצריכים הארכת מעצר עוברים לשב"ס שם יש סמכות חיפוש מלאה. עד שהם עוברים לשב"ס הם אצלנו במתקנים ואז יש הרבה דוגמאות לאמצעים שהחדירו נשים וקטינים, אמצעים שדרכם איימו גם על קורבנות".

עו"ד גבריאלה פיסמן מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: הסיטואציה בהכנסת עצור למשמורת מאוד רגישה ולממשק הזה יש פוטנציאל סיכון ביחס לעצור עצמו, לעצורים אחרים ולסוהרים ולכן נכון להחיל את אותו כלל שבפקודת בתי הסוהר לכל מתקן שמוחזק בו עצור. היום פקודת בתי הסוהר מאפשרת בין היתר לבצע בחינה חזותית של גופו העירום של אדם, לא על בסיס חשד. זה דבר לא נעים אך הוא מחויב המציאות כשיש חשש להכנסת חפץ אסור. לא מדובר על אמצעי ראשון בממשק עם העצור. בהתייחסה לדרישת היו"ר סלומינסקי להסדרת נושא המעצרים השיבה כי "יש החלטה שעובדים עליה בשת"פ בין השר לבט"פ לשרת המשפטים להקים ועדה שתדון בנושא המעצרים".

כלאי לירן קליין רת"ח חקיקה בשב"ס: "בשנתיים האחרונות ב-17% מהחיפושים נתפסו אמצעים אסורים בחיפוש החזותי בעירום- טלפונים וסמים. הם מסכנים חיים כי הם מגיעים גם לאסירים ביטחוניים. היו גם תפיסות של אמל"ח".

רפ"ק דקלה פוגל ע' יועמ"ש המשטרה: "אין יכולת לזהות תער שמוחבא בתחתונים של גבר. זה לא סכין קומנדו אבל מספיק שמחביאים פצירה יש לה פוטנציאל הרסני לדקירה עצמית או של אחרים. ביצענו פיילוט של מגנומטרים ועלה שהוא מתקשה בזיהוי מתכות מאוד קטנות ודקות כמו ראש תער של סכין יפני".

ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסניגור הציבורי הארצי: "בדוח השנתי של הסנגוריה בשנת 2015, חשפנו במספר מחוזות חיפוש בעירום בתחנות המשטרה ובשטח ללא חשד. בעקבות מספר פניות של הסנגוריה למשטרה נראה שהתופעה הצטמצמה. אני מופתעת שמבקשים חיפוש בעירום כי נכתב "ללא חשיפה של איברים מוצנעים" וזה הובן כחיפוש עד התחתונים. לכל הפחות צריך דרישה לחשד סביר. לצד החשש מאנשים העלולים להחביא על גופם סכין, יש עשרות אלפי עצורים מדי שנה ולא יכולה להיות סמכות אוטומטית לחיפוש בעירום שהוא משפיל מאוד. צריך לזקק את אותם מקרים בהם ראוי לחפש כדי למנוע סיכון אך לא באופן אוטומטי כפי שנעשה במקרה של כבילת עצורים במרחב הציבורי, שם נדרש חשד סביר, אך באחוזים ניכרים זה נעשה באופן אוטומטי".

עו"ד ד"ר נחשון שוחט מלשכת עורכי הדין: "חיפוש בעירום יכול לשמש גם ככלי לדיכוי והשפלה, ללחץ חקירתי. אנחנו יודעים על חוויה טראומטית שנגרמת לאנשים הנעצרים פעם ראשונה רק מטביעת אצבע. ההסמכה בחוק לקבוע תנאים פרוצדורליים צריכה לקבוע אלמנטים שיגבילו את השימוש לרעה בסמכות כמו חובת הנמקה, הגדרה של עילה, ממונה על חקירה ועוד. בכל מקום שיתבצע חיפוש כזה צריכה להימסר הודעה מפורשת לשופט המעצרים ולסניגור כדי שתתקיים בקרה".