הממשלה אישרה היום (יום א', 9.12.18) את הצעתם של שרי המשפטים וביטחון הפנים, איילת שקד וגלעד ארדן, להקים ועדה ציבורית אשר תבחן את סוגיית מעצרי הימים (המעצרים לצורך חקירה ומניעת שיבוש הליכים שלפני הגשת כתב אישום).

הנשיאה בדימוס של בית משפט השלום בירושלים, שולמית דותן, תעמוד בראש הוועדה יהיו חברים בה גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק ונציגי המגזר הפרטי והאקדמיה, ששמותיהם טרם התפרסמו. על-פי הודעתם של שקד וארדן, "הוועדה תבחן בראייה כוללת את כלל ההחלטות והטיפול במעצרים לצורכי חקירה, החל בשלב ביצוע המעצר, קליטת העצור, השמתו במתקן המעצר, הבאתו לפני שופט להארכת מעצרו ועד לשחרורו בתנאים או ללא תנאים, תוך התחשבות בעילות המעצר ובזכויות העצורים". הוועדה התבקשה להגיש בתוך שמונה חודשים את המלצותיה לקביעת קווי מדיניות בנושאים הבאים:

• הבניית שיקול הדעת המשטרתי בקבלת החלטה על ביצוע מעצר, על הגשת בקשה להארכת מעצר, תוך התחשבות בעברו הפלילי של העצור, במסוכנות שלו, וכן בנסיבות האישיות שלו ונסיבות ביצוע העבירה. News1 מעיר, כי סמכות מעצר יש גם בידי גופים נוספים, כגון רשות המיסים ורשות ניירות ערך.

• אופן ביצוע המעצר, תוך התייחסות לשיקולים כגון המקום והשעה לביצועו, ואמצעי השימוש בכוח והאיזוק שיינקטו.

• תנאי המעצר, לרבות התנאים למפגש בין עצור לעורך דינו ולאופן קיום המפגש.

• היקף סמכויות המשטרה לשחרור העצור בערובה ובאילו תנאים, תוך בחינת אפשרות לצמצום משך המעצר הראשוני באמצעות חלופות מעצר, כולל כאלו המבוססות על טכנולוגיות מתקדמות.

• אופן ניהול הדיון בבית המשפט במעצר לצורכי חקירה, לרבות הליכי עיון חוזר וערר.

• מנגנוני פיקוח ובקרה על ההחלטות בנוגע למעצרים לצורכי חקירה.

יצוין, כי כיום קובע החוק שיש להעדיף חלופת מעצר על פני מעצר מאחורי סורג ובריח, אלא גם משתכנע בית המשפט שאין די בכך כדי להבטיח את האינטרסים העיקריים שבבסיס המעצר: מניעת בריחה של החשוד ומניעת שיבוש החקירה. רק בעבירות חמורות במיוחד קיימת מסוכנות סטטוטורית, המחייבת מעצר מלא.

ברוב המקרים נענים בתי המשפט לבקשות המעצר של המשטרה, בדיונים מהירים (לעיתים כמה עשרות ביום), תוך הסתמכות על דוחות חסויים שאינם נחשפים לעיני הסניגורים. בדיונים אלו, אין אפשרות של ממש לבחון את האפשרות של מעצר בית, משום שחלופה זו מחייבת בדיקה של מפקחים אפשריים ולעיתים גם בחינת ההיתכנות הטכנית של איזוק אלקטרוני. בחלופות נעשה שימוש רק בהארכות מעצר מאוחרות יותר ובמעצרים עד תום ההליכים.

שקד אמרה: "המשטרה והפרקליטות עושים שימוש יתר בכלי החילוט ובמעצרי ימים. ב-2017 מתוך למעלה מ 60,000 מעצרים, ורק ב-25,000 הוגשו כתבי אישום. גם החילוט בפתיחת חקירה מוגזם וחסר פרופורציה לעומת החילוט בסוף ההליך המשפטי. חשודים שלא הגישו נגדם כתב אישום מוצאים את עצמם בלי יכולת לנהל את כלכלת משפחתם. זו פגיעה קשה מאוד באנשים חפים מפשע".

ארדן הוסיף: "המעצר לצורך חקירה הוא חלק קשה, משפיל וכואב ביותר עבור האזרח במסגרת ההליך הפלילי. חובתנו לוודא שהשימוש במעצר אינו הופך לאמצעי לחץ על העצור במסגרת חקירתו, דבר המנוגד לתכלית בחוק של מעצר זה. הוועדה תוודא שמשטרת ישראל ורשויות האכיפה השונות שומרות על חזקת החפות של עצורי הימים. חשוב לי לוודא שהליכי המעצר במשטרה ובשב"ס נעשים ברגישות הנדרשת, ושלא מתרחשת פגיעה בזכויות הפרט מעבר לנדרש באמת".