13% ירידה בשיעור העוני בחברה החרדית

שיעור העוני בקרב המשפחות החרדיות בישראל ירד ב-13% ועמד בשנת 2016 על 45%. זאת, לעומת 58% משפחות עניות במגזר החרדי בשנת 2005, שבה התקיימו שורת קיצוצים בקצבאות. שיעור העוני בקרב משפחות יהודיות לא חרדיות בישראל עמד בשנת 2016 על 11%.

הנתונים מתפרסמים במסגרת שנתון החברה החרדית לשנת 2018 שמפרסמים ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. מן הסקירה עולה כי בין השנים 2015 ו-2016 גדלו ההכנסות של משקי הבית החרדים ב-8% (מ-12,616 ל-13,658), לעומת עלייה קטנה בהרבה של 1.7% בקרב האוכלוסייה היהודית הלא חרדית (מ-20,807 ל-21,173). מן הצד השני נרשם גם גידול בשיעור ההוצאה החודשית של משק בית חרדי בשיעור של 5% (מ-13,676 ל-14,357).

בתוך שנה חלה במגזר החרדי עלייה של 16% בתשלומים למדינה של מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות מ-1,261 שקל ל-1,469 שקל, בעוד שבשאר האוכלוסייה חל גידול של 3% בלבד בהוצאות אלו. לטענת מלאך וכהנר, עלייה זו משקפת עלייה בשכרם של חרדים, בין השאר כתוצאה מקידום של עובדים חרדים בשוק העבודה והעלייה בשיעור המשכילים. עם זאת, ציינו כי הוצאותיהם של החרדים עדיין גדולות מהכנסותיהם המדווחות, נתון שעשוי להצביע על הון שחור וקבלת תרומות מחו"ל ללא דיווח.

רמת ההכנסה הממוצעת לחודש של חרדי העובד כשכיר נמוכה ועומדת על שיעור של 84% בלבד משכר העובדים מכלל האוכלוסייה. בשנת 2016 עמדה ההכנסה הממוצעת של חרדי על 7,443 שקלים לעומת 11,068 שקלים בכלל האוכלוסייה. זאת גם בשל היקף נמוך יחסית של שעות עבודה (החרדים עובדים בממוצע 20% פחות שעות מכלל האוכלוסייה). הפערים בתחום זה גדולים במיוחד בקרב הגברים, כאשר גבר חרדי מרוויח בממוצע 8,334 שקל לעומת 13,339 שקל שמרוויח גבר לא חרדי. הפער בקרב הנשים קטן יותר- 6,706 שקל לעומת 8,668 שקל לנשים לא חרדיות. בקרב הנשים השכר הנמוך נובע בעיקר מעבודה במשרות חלקיות. החוקרים ציינו עוד כי רמת ההכנסה השעתית של נשים חרדיות כמעט וזהה לזו של נשים בכלל האוכלוסייה- 54 שקל לעומת 56 שקל.

בשנים האחרונות, עם חזרת המפלגות החרדיות לקואליציה, שהגדילה את קצבאות האברכים ותלמידי הכולל ואת התמיכות הנוספות במגזר החרדי, חלה בלימה בעלייה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים. נכון לשנת 2017, קצת יותר ממחצית מהגברים החרדים עובדים לעומת 73% מהנשים החרדיות. בהשוואה לעבר, חל זינוק בקרב הנשים והגברים כאחד, כשבשנת 2002 רק 35% מהגברים ומחצית מהנשים עבדו.

בשנים האחרונות חלה מגמה של התקרבות בין הענפים הכלכליים שבהם מועסקים חרדים לבין ענפי הכלכלה שבהם מועסקת האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית. בין השנים 2009 ל-2016 חלה ירידה בשיעור הגברים החרדים המועסקים בחינוך מ-31% ל-28% (לעומת 5% בכלל האוכלוסייה היהודית). גם בתחום התעשיה חלה ירידה בשיעור הגברים החרדים המועסקים מ-13% ל-10% בתוך שבע שנים. לעומת זאת, חלה עליה בשיעור החרדים שמועסקים במסחר, מ-11% ל-14.5%.

בקרב הנשים החרדיות, מגמת ההתקרבות לנשים הלא חרדיות בולטת אף יותר. בעוד שבשנת 2009 57% מהנשים החרדיות השכירות הועסקו בחינוך, כיום רק 38% מהן עובדות בתחום זה. זאת, לעומת 16.5% מהנשים היהודיות הלא חרדיות. בו בעת, שיעור הנשים החרדיות העוסקות בתחום הבריאות והרווחה קפץ מ-14% ל-20.5% ו"עקף" את שיעור היהודיות הלא חרדיות העוסקות בתחום (17%).