יוגבלו התיישנות, עבירות ומשך החקירות והעמדה לדין

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ה', 27.12.18) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית המגבילה לראשונה את הארכת תקופת ההתיישנות כתוצאה מפעולות חקירה בתקופה קצובה בהתאם לחומרת העבירה; כמו-כן, אושר כי בעבירת הרצח לא תהיה התיישנות וכי בעבירות חמורות במיוחד שעונשן מעל 7 שנים תוארך תקופת ההתיישנות מ-10 ל-15 שנים ובכלל זה עבירות מין חמורות, עבירות חטיפה, ביטחון, טרור, ארגוני פשע ועבירות המתה. הוועדה החליטה שתקופות ההתיישנות בעבירות מין בקטינים מחוץ למשפחה יימנו מגיל 23 ולא מגיל 18 כפי שקובע החוק כיום. עוד הוסכם שהיעלמות של עד מרכזי בעבירות ארגוני פשע וטרור או כשיש חשד שהיא תוצאה של פעולות החשוד - לא תימנה בתקופת ההתיישנות. הוועדה קיבלה את בקשת הממשלה וקבעה כי כניסתו לתוקף של החוק תהיה בתוך 9 חודשים.

הצעת החוק אושרה לאחר שהושג מתווה פשרה ביחס להצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת דב חנין, טלב אבו עראר, יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי ויאיר לפיד להגבלת משך הליכי החקירה והתביעה. לפי מתווה הפשרה משך החקירה וההעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בהנחיות היועמ"ש לממשלה וראשי רשויות החקירה, והגשת כתב אישום בחריגה מתקופות אלו תחייב את הסכמת היועמ"ש לממשלה.

במהלך הדיון טענה המשטרה כי תתקשה ליישם את החוק ללא הקצאת תקנים נוספים ודרשה להחזיר את הצעת החוק לוועדת השרים לחקיקה לפני אישורה, אך בסופו של דבר הוועדה הצליחה להגיע למתווה מוסכם.

הצעת החוק הממשלתית הוגשה לראשונה לפני 10 שנים ביוזמת שר המשפטים דאז פרופ' פרידמן. בכנסת ה-19 הוחל עליה דין רציפות. הצעת החוק הנוכחית הונחה על שולחן הכנסת בינואר 2018 ועברה בקריאה ראשונה.

תקופות ההתיישנות לעבירות קבועות בחוק סדר הדין הפלילי והן חוסמות הגשת כתב אישום לאחר פרק זמן מסוים מיום ביצוע העבירה, וכן ביחס לביצוע עונש שהוטל. ככל שהעבירה חמורה יותר תקופת ההתיישנות ארוכה יותר. ואולם לפי החוק הקיים פעולות חקירה מאריכות את תקופת ההתיישנות ללא סופיות. הוועדה אישרה את הצעת החוק לפיה יוגבל פרק הזמן שבו תוארך תקופת ההתיישנות בשל פעולת חקירה, ובמקביל תוארך תקופת ההתיישנות בעבירות חמורות במיוחד ובעבירת הרצח תקופת התיישנות תבוטל. עוד לפי הצעת החוק: קטגוריה חדשה של עבירות פשע חמורות שעונשן מעל 7 שנות מאסר, עליהן תחול תקופת התיישנות של 15 שנים בשונה מפשע רגיל עליו חלה תקופת התיישנות של 10 שנים. בין הפשעים החמורים ייכללו: עבירות המתה - לרבות הריגה, נסיון לרצח וסיוע לרצח, עבירות ביטחון כגון ריגול או שירות בכוחות האויב; עבירות חמורות כלפי קטינים; עבירות מין חמורות, עבירות חטיפה חמורות ועבירות חמורות הנוגעות לארגוני פשיעה וטרור. הוועדה דנה ארוכות בנושא ההתיישנות של חקירות בהן עד מרכזי נעלם והכריעה כי בעבירות הנוגעות לארגוני טרור ופשיעה מאורגנת תקופת היעדרותו של עד מרכזי לא תימנה במניין תקופת ההתיישנות ובלבד שהרשויות פעלו בשקידה סבירה לאתרו ולהשלים את הליכי החקירה בדרכים אחרות.

עוד מוצע להוסיף לרשימת העבירות שאין בהן התיישנות (של העבירה ושל העונש) את עבירת הרצח ולא רק רצח ראש ממשלה כפי שקבוע בחוק כיום.


יו"ר הוועדה סלומינסקי השיב לדרישת המשטרה להחזיר את הצעת החוק לוועדת השרים לפני קריאות שנייה ושלישית: "עבדנו על החוק הזה רבות. אני מבין שהמשטרה מתנגדת לחוק אבל אני לא מדמיין לעצמי שמישהו יעכב את החוק, שאנחנו עושים אותו בראיית טובת הציבור. המשטרה תפקידה לחקור ולמנוע פשיעה ואי-אפשר לומר שאנחנו לא נותנים גב. אבל הצד השני הוא הציבור הרחב שגם לו יש זכויות וחרויות שיש לדאוג להן ואנחנו צריכים למצוא את האיזון העדין בין הסמכויות הרחבות של המשטרה וגופי האכיפה לבין זכויות הציבור הרחב. על הנושאים השנויים במחלוקת הגענו להבנות ואין לנו יותר זמן למשוך".

המשנה ליועמ"ש המשטרה, נצ"מ אלעזר כהנא: "אנחנו בעד החוק הממשלתי אך הוא הותנה בתקציב שיחזור לאישור וועדת השרים לפני קריאות שנייה ושלישית. חובתי לומר שלהגדרה של תקופות התיישנות שונות יש משמעויות תקציביות ואמרנו את זה בתחילת הדרך".

ח"כ בני בגין (הליכוד): "לא מתקבל על הדעת שאחרי חודשים רבים של עבודה אתם באים עם הצהרות כאלו. אנחנו נסיים את העבודה על החוק ואם הממשלה רוצה שתמשוך את החוק. לא נאפשר את טרפודו".

הוועדה הרחיבה את רשימת עבירות המין שבהן תקופת ההתיישנות תוארך מ-10 שנים ל-15 שנים וכן החליטה שתקופות ההתיישנות בעבירות מין בקטינים מחוץ למשפחה ייספרו מגיל 23 ולא מגיל 18 כפי שקיים היום. עו"ד תמי סלע, יועמ"ש לוועדה: "העבירות שנוספו בנוסח המתוקן הן עבירות אינוס ומעשה סדום שעונשן 16 שנות מאסר. בנוסח הקודם היה רק אינוס ומעשה סדום בנסיבות מחמירות. בנוסף, הוכנס מעשה מגונה בנסיבות מחמירות שהעונש שלו 10 שנות מאסר- בקטין שטרם מלאו לו 16, איום בנשק ועוד. כמו-כן הוספה בעילה של אדם מגיל 14 עד גיל 21 על-ידי בן משפחתו - שעונשה 16 שנות מאסר וכן מעשה מגונה בנסיבות מסוימות בקטין על-ידי בן משפחתו או בחסר ישע על-ידי האחראי עליו. מעבר לכך הושם זרקור על עבירות מין כנגד קטינים שמוצדק להאריך בהן את התקופות. המחוקק כבר הכיר בקשיים הייחודיים לפגיעות בתוך המשפחה אך מוצע להוסיף גם את הפגיעות על-ידי אדם קרוב שאינו בן משפחה, ומדובר על מקרים רבים. זה יכול להיות שכן, ידיד של המשפחה, מורה, איש דת ועוד. כיום הגיל האחרון להגשת תלונה הוא 28 ושמענו בדיונים בוועדה כי לא אחת זהו גיל מוקדם מדי מבחינת היכולת להיחשף ולאזור כוחות כדי לפתוח בהליך משפטי".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "לצערי הרב גם בשבוע האחרון, פורסם על אב לארבעה שעבר התעללות מידי רב בהיותו בפנימייה. היה לו קשה לחשוף עצמו גם בגיל מתקדם מאוד. מדובר על סוג של קרבה שאנשים מרגישים כמו בן משפחה".

ח"כ בגין: "ניתן להגדיר מעבר לבני המשפחה, קבוצת אנשים שהמשותף להם הוא מידה מוגברת של אמון מיוחד של הקטין בהם. אם ניתן לראות בקבוצה זו כמעין משפחה, זה דבר ראוי".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "אני לא מבין במהות את ההבדל בין פגיעה בתוך המשפחה לבין פגיעה ע"י בן אדם מוכר- חבר או רב. המעגל הזה חייב להיכנס לגדרי בן משפחה. איזו מוסריות יש לנו כח"כים להגיד שהם בחוץ? הייתי שם מספיק שנים כשוטר. הם חייבים להיכנס. אלו דברים הזועקים לשמים".

עו"ד לילך וגנר מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "כדי לבסס הארכה נוספת של התקופה יש צורך לקבל התייחסות מקצועית של מטפלים בנפגעי עבירות מין. האם קיימים אותם קשיים גם כשהפוגע אינו בן משפחה, וכן שאלת הנתונים- האם אחרי שנאריך את התקופה, יישארו קטינים שיחליטו לחשוף את המעשה אחרי תקופת ההתיישנות החדשה. אנחנו מתנגדים לביטול כליל של תקופות ההתיישנות לגבי קטינים ולגבי עברות המין בכלל, גם בשל הפגיעה בחשוד אך גם מנקודת המבט של הנפגעים שתקופת ההתיישנות חשובה לחלקם כי זה מסמן גם עבורם סופיות שמסייעת בקבלת החלטה ובחזרה למסלול החיים. אם הוועדה משתכנעת שהוצגה תשתית להארכת ההתיישנות בעבירות מין נגד קטינים בלי קשר לזהות הפוגע, הוועדה יכולה לעשות זאת אך בשלב זה להוסיף קטגוריה נוספת בחוק העונשין יהיה מורכב מדי".

עו"ד אילת רזין בית-אור יועמ"ש איגוד נפגעי תקיפה מינית: הפרקליטות תמכה בדיון הקודם בכך שיש להאריך את תקופות ההתיישנות בעבירות מין. פגיעה מינית מתאפשרת כשיש יחסי כוח וזה לא קשור רק למסגרת המשפחה. רק לאחרונה שמענו על רופא במשלחת לפולין שנטען כי פגע באחת התלמידות ועל גבר בן 32 שחשף לאחרונה כי נפגע ע"י מדריך נוער".

איריס ישראלי, פסיכולוגית קלינית: "כמדריכה במרכזים של ילדים נפגעי תקיפה מינית ומטפלת בנפגעים ובפוגעים אני נחשפת למאות מקרים. כל פסיכולוג המבין בפגיעות מיניות לא יבין את פשר הדירוג בין בן משפחה לבין מורה, רב או שכן. 20% מהילדים נפגעים מינית וחייהם מוסתים ממסלולם".

עו"ד ישי מהסנגוריה הציבורית: "יש מספיק כלים להגיע להארכות מאוד ארוכות ולכן הדבר המהותי שהעבירות בקטין בתוך המשפחה מתחילות בגיל 28 הן הכרעה שהמחוקק קיבל וזו תהיה טעות לבטל את ההבדל ביניהן לבין עבירות שבוצעו ע"י אחר"

לפי מתווה הפשרה ביחס להצעות החוק הפרטיות שנועדו להגביל את משך חקירות המשטרה נקבע כי משך החקירה וההעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בהנחיות היועמ"ש לממשלה ורשויות החקירה, והגשת כתב אישום בחריגה מתקופות אלו תחייב את הסכמת היועמ"ש לממשלה.

סנ"צ גלעד בהט, ראש מדור חקירות באח"מ: "אני מכבד את ההסכמה שהגיעו אליה אך יש להחריג את אותן עבירות שבהן מתגלה חשוד בחלוף שנים בעקבות ממצאים פורנזיים. יש לנו מקרה שלאחר 12 שנה נתגלה חשוד בעבירת אונס שנדגם רק לאחרונה כי ישב בכלא שנים רבות עוד לפני שחויבנו בדגימה זו. מדובר רק על ההחרגה של היועמ"ש. במהות יש פה מאבק בין הגנה על קורבנות לבין העננה מעל ראשו של החשוד. הרציונאל נחלש כשאין חשוד ומדובר כמובן רק על פשע חמור. לא יכול להיות שיגיע חידוש טכנולוגי ולא נוכל להשתמש בו. חייבים להגן על הציבור".

עו"ד שרון מהסנגוריה הציבורית: "זה נושא חדש. המשטרה טוענת שזו לא פעולת חקירה אך יש לבדוק את זה ולא בשליפה. זה מתעורר בעבירות מין חמורות שלגביהן ממילא יש תקופות התיישנות ארוכות במיוחד".

ח"כ מיקי לוי: "אם נועה איל הייתה 'רק' נאנסת ולא נרצחת, האנס היה הולך הביתה. מה שמוצע כאן לגבי הארכה חייב להיכנס לחוק. אסור שניתן לעבריינים שביצעו פשע לברוח מידו הארוכה של החוק".

חלק מרכזי בדיון נגע לתקופות שלא יימנו בתקופת ההתיישנות ובהן היעדרות ממושכת של עד מרכזי. סלומינסקי: "השאלה היא מי צריך להוכיח במקרים בהם העד נעלם אם זה היה מיוזמתו או כתוצאה מפעולות החשוד. המשטרה מבקשת שנניח שתמיד ידו של החשוד במעל".

תנ"צ דדו זמיר, רח"ט תביעות במשטרה: "הרבה פעמים הנאשם עצור עד תום ההליכים ופוגע בעדים אדם אחר מטעמו והיכולת להוכיח את הקשר כמעט בלתי אפשרית. אנחנו סוגרים אלפי תיקים שקורבן העבירה אומר שאין לו עניין בתיק. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שתהיה דרך חוקית למילוט עדים. אדם נורמטיבי שרק רוצה להשאיר את כל צרותיו מאחור אנחנו מגיעים אליו לחיקור דין בחו"ל ושוקלים את החומר הראייתי. האיזון שהצענו פה סביר".

ד"ר חיים ויסמונסקי מפרקליטות המדינה: "מה שאנחנו עושים בחוק הופך את הנטל. יעלה על הדוכן העבריין לכאורה מארגון הפשיעה ויעיד באזהרה שלא קנה כרטיס טיסה ולא איים על העד ונעמוד בפני שוקת שבורה. לא תהיה לנו אפשרות להוכיח את זה".

תמכו בהצעת החוק: היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי וח"כ בני בגין.