נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-ליבנה, קוראת לקבוע בחוק את הגבולות שימנעו התעמרות בעובד בידי מעסיק. היא דיברה בראיון המתפרסם (יום א', 6.1.19) ב"עורך הדין", בטאון לשכת עורכי הדין.

עילת תביעה בגין התעמרות בעבודה הוכרה בידי בתי הדין (למשל במקרה של מני נפתלי, לשעבר אב הבית במעון ראש הממשלה) על סמך טיוטת החוק, למרות שזו לא הבשילה לחקיקה. לדברי וירט-ליבנה, יש צורך בחוק "על-מנת שייקבעו גבולות ברורים בתחום. יש לא מעט עובדים שאינם יודעים כלל שהתייחסות כזו או אחרת מצד הבוס שלהם כלפיהם, מהווה התעמרות של ממש. חקיקת חוק, שלדעתי תצא לפועל בסופו של דבר, תגביר את המודעות לנושא ותוביל להגשת תביעות מצד עובדים שחווים התעמרות בעבודה. חקיקת חוק תביא לפסיקה שתפתח נורמות חדשות, ברורות וחד-משמעיות במקום העבודה, כפי שנקבעו אחרי חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית".

וירט-ליבנה דוחה את הטענה לפיה בתי הדין לעבודה הם "בית דין של עובדים" שאינם מודעים לקשיי המעסיקים: "הפסיקה שלנו מאוזנת מאוד ואנו רואים ומאזנים גם את זכויותיו של המעסיק. אני מקווה מאוד שאצליח במהלך שנות כהונתי כנשיאה להגביר את אמון ציבור העובדים והמעסיקים כאחד, במערכת שלנו". לדבריה, ייעול המערכת הוא אחד השלבים החשובים בהגברת האמון, והיא אומרת שבשמונת חודשי כהונתה הראשונים כבר נרשמות הצלחות ביעד זה:

"כשבוחנים את אורך חיי התיקים בתחום הביטוח הלאומי בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2018 מגלים, שאורך חיי תיק בממוצע הוא עשרה חודשים בלבד, בתחום דיון מהיר - 5.73 חודשים; ובסכסוכי עבודה - 9.63 חודשים בלבד. במקביל ביקשתי לטפל בתיקים הישנים, וגם בנושא זה רואים שיפור משמעותי. השינוי התאפשר בזכות איתור השופטים שנמצאים במצוקת זמן, וביכולת לנווט תיקים בין השופטים".

וירט-ליבנה מביעה את התקווה, שניתן יהיה לשלב מגשרים חיצוניים במערכת בתי הדין לעבודה. היא מזכירה שנעשה ניסיון כזה, אך "המהלך הזה לא החזיק מעמד מאחר שהצריך ליווי של מערכת אדמיניסטרטיבית מקיפה שלא הייתה בנמצא, מה גם שעורכי הדין לא רצו ללכת אליהם, והמגשרים שכבר הועברו אליהם תיקים, לא הצליחו לטפל בהם כיאות ולסיימם בזמן. אני חסידה גדולה של גישורים ותחום דיני העבודה מאוד מתאים לגישורים, ואני עדיין מאמינה שבעתיד יוקצה לעניין תקציב ייעודי שיאפשר הליך חשוב זה".