אפי נוה משמש כראש הלשכה מאז יוני 2015, ולפני כן עמד במשך ארבע שנים בראש ועד מחוז תל אביב והמרכז - המחוז הגדול ביותר והחשוב ביותר בלשכה. בשנה האחרונה הוא אחד משני נציגיה של הלשכה בוועדה לבחירת שופטים, וגם לפני כן - מאז שנבחר לראשות הלשכה - הייתה לו השפעה רבה על בחירתם, דרך נציגיה האחרים של הלשכה בוועדה.

ללשכת עורכי הדין שני חברים מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים (יחד עם שלושה שופטים של בית המשפט העליון, שר/ת המשפטים, שר נוסף ושני חברי כנסת). מאחר שיש צורך ברוב רגיל למינוי של שופט וברוב של שבעה חברי ועדה למינוי לבית המשפט העליון, אין לנציגי הלשכה יכולת וטו על המינויים. אולם בפועל נעשה תמיד מאמץ להגיע להסכמות פה אחד - במיוחד לגבי שופטי העליון.

לנציגי הלשכה בוועדה יש ערך מוסף בדמות היכרות מהשטח עם שופטים המועמדים לקידום, במיוחד כאשר מדובר במינויים של רשמים לבתי משפט השלום ושל שופטי שלום לבית המשפט המחוזי. גם כאשר מדובר במינוי של עורכי דין לשופטי שלום ולרשמים, יש ללשכה יתרון בשל היכרותם ההדדית של חבריה.

נוה מצידו מוביל, לראשונה בתולדות המדינה, קו ברור של הצטרפות לשרה איילת שקד ותמיכה ברוב מועמדיה, במיוחד לבית המשפט העליון. עד לשלוש השנים האחרונות, נהגו נציגי הלשכה לתמוך בשופטים בוועדה - וכך ניתן היה למנות שופטים לערכאות הדיוניות גם אל מול התנגדות של כל נציגי המערכת הפוליטית, ואילו למינויים לבית המשפט העליון די היה בתמיכת שניים מתוך ארבעת הפוליטיקאים. חבירתו של נוה לשקד הביאה לכך, ששופטי העליון אינם יכולים לטרפד מינויים לערכאות הדיוניות וחייבים לגייס לצידם את הפוליטיקאים כדי למנות שופטים לעליון.

בחודש שעבר הוגש כתב אישום נגד נוה, לאחר שסייע לבת זוגו, בר כץ, לחמוק מביקורת הדרכונים בכניסה לארץ, וזאת בשל סכסוך הגירושין הקשה בו הוא מצוי. נוה מואשם בקבלת דבר במרמה ובעבירה על חוק הכניסה לישראל. לאחר הגשת כתב האישום הוא תקף את פרקליט המדינה, שי ניצן, וטען שהלה החליט על העמדתו לדין במקום לסגור את התיק בהסדר מותנה, משום שנוה מתנגד למינויו לבית המשפט העליון עם פרישתו בסוף השנה. ניצן טיפל אישית בפרשה הקודמת ועוסק גם בנוכחית, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פסל את עצמו בשל ידידותו עם נוה.