בית המשפט העליון ימנע פיצול עתידי של חטיבת החדשות מתאגיד השידור כאן. כך עולה מפסק דינו, אשר מחק (יום ד', 23.1.19) עתירות שהוגשו נגד הפיצול, לאחר שהממשלה חזרה בה מכוונתה לבצעו.

כחלק מסגירתה של רשות השידור והקמת כאן, נקבע כי חטיבת החדשות תהפוך לתאגיד נפרד לחלוטין. בעתירות נגד המהלך נטען, כי הוא פוגע בחופש העיתונות ונועד להכשיר התערבות פוליטית בתכני החדשות בשידור הציבורי, וכי נפלו פגמים בהליך החקיקה. הממשלה והכנסת ביטלו את הפיצול לאחר שהתברר, שישראל לא תוכל לארח את תחרות האירוויזיון אם התאגיד לא ישדר חדשות ואקטואליה. כיוון שכך, העתירות התייתרו ונמחקו - אך בג"ץ הוסיף התייחסות עקרונית לחופש העיתונות בכלל ולאפשרות הפיצול בפרט.

המשנה לנשיאה, חנן מלצר, אומר כי יש חשיבות רבה בשידור ציבורי על-מנת שיביא לידי ביטוי את כל הדעות - מה שלא בהכרח ייעשה בשידור פרטי, הפועל למטרות רווח. "עיקר חשיבותו של השידור הציבורי נעוצה ביכולתו לשדר שידורי חדשות ואקטואליה. שידורי החדשות הינם העוגן של השידור הציבורי, ובהם תלויה עיקר חשיבותו של השידור הציבורי", הוא מדגיש.

מלצר מוסיף: "שידור ציבורי, הכולל חדשות ואקטואליה, חייב להיות עצמאי ומשוחרר מהתערבויות ומאינטרסים פוליטיים וכלל זה משקף, בין השאר, זכות של הציבור. יש להעיר אפוא כי מצער הדבר שהשמירה על העיקרון האמור הושגה פה באקראי עקב רצון המשיבים לאפשר את קיומה של תחרות האירוויזיון בישראל, ולא מתוך הכרה בחשיבות השידור הציבורי ובזכויות החוקתיות הרלוונטיות, שאין לפגוע בהן שלא על-פי פסקת ההגבלה.

"ראוי לפיכך שהכל יפנימו כי התוצאה אליה הגענו מתחייבת מהתפיסה הדמוקרטית. שידור ציבורי מבוסס ובלתי תלוי הוא כלי חשוב לקיומו של שוק תקשורת מגוון, תוסס וביקורתי, שאיננו נושא פנים לבעלי שררה, ממון או אינטרס. בהיותו כזה הוא שומר על הדמוקרטיה ועל ההשתתפות של אזרחי המדינה בעיצוב דמותה... מסר זה אמור להיות חד וברור כדי שהתנהלות מעין זו שעמדה בבסיס העתירות, ואשר תוצאותיה נמנעו לבסוף, בין השאר, תודות לצו הביניים ולאירוויזיון - לא תישנה".

השופטת דפנה ברק-ארז מוסיפה, כי קיים חשש לא רק מפני התערבות פוליטית-מינהלית ישירה בתכני השידור הציבורי, אלא גם בפני אפקט מצנן בדמות החשש מפני התערבות שכזאת. השופט יצחק עמית אומר במפורש, כי המדינה הייתה מתקשה מאוד לשכנע את בג"ץ בחוקתיות הפגיעה בזכות לחופש ביטוי. השופט מני מזוז אומר, כי בשוק התקשורת המודרני - קיומו של שידור ציבורי הפך לחשוב ביותר, "ללא שליטה או השפעה כלכלית, פוליטית או אחרת". השופטים ניל הנדל, נעם סולברג וג'ורג' קרא הסכימו עם מלצר.

בג"ץ גם דחה עתירה נגד הסעיף בחוק הקובע שתוקם רשת שידור חרדית, בטענה שמדובר בפגיעה בחופש העיסוק של גורמי תקשורת פרטיים. מלצר קבע, כי בהליכי החקיקה לא נפלו פגמים המצדיקים את התערבותו של בית המשפט, וכי הקמת גוף שידור ציבורי איננה מהווה פגיעה פסולה בתחרות.

המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 100,000 שקל לארגון העיתונאים ולתאגיד כאן.