ההשבחה בתוספת בניה לפי
תמ"א 38 תהיה 15% בלבד, ולא שיעור גבוה יותר כפי שגרסה עיריית תל אביב. כך פסקה ועדת הערר (משרד המשפטים) במחוז ת"א, בראשות עו"ד גילת אייל, לגבי שלושה מקרים. ההחלטה עשויה להיות בעלת השלכות למקרים דומים אחרים.
השאלה שעמדה לדיון הייתה, מהו הבסיס לקביעת ההשבחה. גרסת העירייה הייתה, שהבסיס הוא שווי הבניין לפי זכויות הבנייה הקיימות, לפני הקלה ולפני הוספת התמ"א בפועל. בסיס זה נמוך יחסית. לכן ההשבחה, הנובעת מהקלה ומבנית דירות נוספות, תהיה גבוהה יחסית. התוצאה - ההיטל, שהוא 50% מעלית ערך הבניין כתוצאה מהקלה ובנית הדירות הנוספות, יהיה גבוה יחסית.
הוועדה דחתה גרסה זו ואמצה את חוות הדעת מטעם היזמים. על פיה, הבסיס הוא שווי השוק של הבניין, המביא בחשבון גם את האפשרות הסבירה לקבל הקלה. לכן קובע השוק שווי גבוה יחסית של הבניין. התוצאה - עלית הערך כתוצאה מההשבחה נמוכה יחסית, וכך גם הטל ההשבחה. פסיקות אלו באו בהמשך לפסיקות דומות של ועדות ערר.
הוועדה פסקה בשלושה תיקים, שניים של חברת הבנייה ב. דייניש המוסיפה דירות באלנבי 13, ואחד של דיירים ברחוב קלישר. במיזמים אלו היו דרישות של העירייה להיטל השבחה, שומה נגדית של הבעלים ופסיקה של שני שמאים מכריעים - לטובת היזם במיזמי דייניש ולטובת העירייה במיזם קלישר.
וועדת הערר פסקה בכל התיקים לטובת היזם והדיירים. היא קבעה, שעליית ערך הנכס תהיה רק 15%, ולא אחוז גבוה יותר כפי שטענה העירייה. פסיקה זו עשויה להיות עקרונית לגבי מיזמים דומים אחרים, אם כי בכל מיזם עשוי להיקבע שיעור השבחה שונה.
