בנק מזרחי-טפחות יפסיד 65 מיליון שקל מהלוואה שנתן בעבר לחברת
יורוקום נדל"ן, של
שאול אלוביץ, שנקלעה לקשיים ונמצאת בפירוק. החברה חייבת לבנק 275 מיליון שקל לפחות, ואילו תחזית הגביה הנוכחית היא 210 מיליון שקל.
הנכס העיקר שהבנק יכול לממש הוא 37.5% מחברת מידטאון, הבעלים של מגדל בשם זה בדרך בגין בתל אביב. בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר למכור (יום א', 27.1.19) נכס זה לחברת ישראל-קנדה ב-140 מיליון שקל. (27.1.19 - "קנדה ישראל רוכשת את מידטאון"). לאחר חתימת החוזה, תועבר התמורה לבנק, על חשבון החוב. ככל הנראה, יש לנכות מסכום זה שכר טרחת עו"ד שניהלו את הנכס חודשים האחרונים ועסקו במכירתו.
נכס נוסף בידי הבנק הן מניות שמחזיקה יורוקום נדל"ן בחברת חלל תקשורת, ששווי השוק שלהן עומד כיום על 70 מיליון שקל. סך כל שווי שני הנכסים - 210 מיליון שקל. הבנק יפעל לאיתור נכסים נוספים, אך לא ברור עד כמה יצליח. נציג הבנק, עו"ד
חגי אולמן, אמר בעת דיון בבית המשפט על מכירת מניות יימידטאון", כי "הבנק לא ייפרע את מלוא החוב".
חמש חברות נדל"ן מובילות, לפחות, דחו את הצעתו של הכונס אולמן לרכוש את מניות יורוקום במידטאון. חמש החברות הן מליסרון (קבוצת עופר), סלע קפיטל, אשטרום, הכשרת הישוב, איי.די.בי. אולמן פנה לחברות נוספת, ששמותיהן לא פורטו. הכונס ואנשיו קיימו ישיבות עם חלק מהחברות, לפחות, אך המגעים הסתיימו בכל המקרים בלא כלום.
מדוע נדחתה הצעה גבוהה יותר
הקבלן התל אביבי בני נחמיה הציע לרכוש את חלקה של יורוקום בחברת מידטאון ב-145 מיליון שקל. הכלל הוא, שנכס ימכר לכל המרבה במחיר. הכונס אולמן הסביר - ובית המשפט קיבל את טיעוניו בעיקרם - מדוע יש בכל זאת לדחות את ההצעה, הגבוהה לכאורה ב-5 מיליון שקל מהצעת שראל-קנדה.
- הצעת נחמיה הוגשה ב-24 בינואר, באיחור וממש ברגע האחרון.
- להצעה לא צורפה ערבות בגובה 10% מהסכום המוצע, כפי שנדרש מכל מציע.
- ההצעה מדברת על רכישת הנכס בעוד שלושה חודשים; בזמן זה תצטבר על החוב לבנק ריבית, השקולה כמעט כמו כל ההפרש בין הצעת נחמיה להצעת ישראל-קנדה.
- ההצעה מותנית בעריכת 4 בדיקות - נאותות (=הכדאיות הכלכלית של העסקה), משפטית, תכנונית, הנדסית. אין ביטחון שבתום הבדיקות, בעוד שלושה חדשים, יחליט נחמיה לרכוש את הנכס ובמחיר שהציע.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
