כתב האישום נגד אלי בר-זכאי, שדרס למוות את אילון שלו-אמסלם, יישאר כפי שקבעה הפרקליטות ולא תתווסף אליו עבירה של הפקרה לאחר פגיעה. בג"ץ דחה (יום ג', 29.1.19) את עתירת הוריו של אילון נגד הפרקליטות בנושא זה.

בר-זכאי פגע בנער בן ה-13 ביולי שעבר והוא מואשם בהריגה, חבלה חמורה, נהיגה בשכרות, נהיגה במהירות שלא בהתאם לתנאי הדרך, הדחה בחקירה, שיבוש מהלכי משפט וניסיון להשמדת ראיה. הוריו של אילון, קובי ודקלה אמסלם-שלו, טענו, כי ניתן לייחס לבר-זכאי גם הפקרה לאחר פגיעה למרות שלא עזב את מקום התאונה. מדובר בעבירה שהעונש המירבי עליה הוא 14 שנות מאסר, בעוד העונש המירבי על הריגה הוא 20 שנות מאסר.

השופט יצחק עמית אומר, כי ההורים מבקשים להרחיב את עבירת ההפקרה אל מעבר לגבולות שנקבעו לה עד כה ולקבוע, שהיא חלה גם על נהג שנותר במקום התאונה אך לא הזעיק עזרה. הוא אינו מביע דעה לגופה של בקשה זו, ומסתפק כאמור בציון העובדה שאין לה תקדים. העתירה נדחית לאור מדיניותו הקבועה של בג"ץ, ולפיה כאשר מדובר בחקירה ובהעמדה לדין - "התערבות בשיקול דעת הרשויות תיעשה במשורה ובמקרים חריגים ונדירים בלבד, כאשר ההחלטה הנדונה לוקה בחוסר סבירות קיצוני".

לדברי עמית, "בנסיבות דנן, על-רקע ההלכה העקרונית לגבי היקף ההתערבות בשיקול דעת רשויות התביעה, ועם כל ההבנה לצער ולכאב העמוק של העותרים, לא מצאנו להתערב בהחלטת הפרקליטות. כפי שעולה מהחומר שלפנינו, הפרקליטות בחנה מקרוב את חומר הראיות, וניהלה, על פני הדברים, הליך תקין וסביר שבסיומו התקבלה ההחלטה שלא להעמיד לדין את הנאשם, באופן תקדימי, בעבירת הפקרה, על-אף שנותר בזירת התאונה. לא ניתן לומר כי בהערכת הפרקליטות את המכלול הראייתי נפל פגם החורג ממתחם הסבירות".

השופטים יעל וילנר ועופר גרוסקופף הסכימו עם עמית. את אמסלם-שלו ייצגו עוה"ד דנה פוגץ, ענבר קידר-ברוך וגלית לובצקי, ואת המדינה - עוה"ד נחי בן-אור וארז ריכטנברג.