שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה סובל, הכריז (יום ב', 4.2.19) על קובי כחלון כעד עוין לגבי נקודה מרכזית אחת בעדותו. כחלון הוא לשעבר סגן ראש עיריית ירושלים ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (ואחיו של השר משה כחלון). בקשתה של התביעה להכרזה זו באה בשל סתירה מהותית בין עדותו של כחלון בבית המשפט לבין דבריו במח"ש: האם הוא מעיד לגבי רות דוד בלבד או גם לגבי רונאל פישר.

כחלון העיד, כי רב-פקד קובי קדוש מיחידה להב 433 זימן אותו לעדות בנוגע לפרשה שנחקרה במשטרה. בעקבות זאת התקשר אליו חברו עמוס ברוך, שהפגיש אותו עם הקבלן יאיר ביטון. הלה אמר לכחלון, כי יש חקירה נגדו וכי הוא יכול להיחלץ ממנה תמורת תשלום של כמה עשרות אלפי דולרים.

"הוא אמר לי: יש עורכת דין של 30 שנה בפרקליטות והיא תעזור לך. אני בטוח שיאיר לא רצה את הכסף ולא צריך את הכסף. מבחינתו זה נראה תמים, מבחינתי זה נראה איום - שמידע כזה יגיע החוצה. המשטרה לא תמיד כזאת מוצלחת, עושה תרגילים, מנסה להפיל אנשים", אומר כחלון שלדבריו דחה את ההצעה בו במקום. כאשר חזר לביתו, הלך עם אשתו לראש העירייה דאז, ניר ברקת, שהיה שכנו וידידו.

ברקת התקשר מיידית ליועץ המשפטי של העירייה, אמנון מרחב (כיום מנכ"ל התאחדות בוני ישראל), שהנחה אותו להתקשר למני יצחקי, שהיה אז מפקדו הזמני של מחוז ירושלים. למחרת בבוקר אמר לו ברקת בשמו של יצחקי, כי כאשר יגיע לחקירה - שימסור לחוקריו מיד מה אירע.

כחלון עשה זאת ודיווח לערן מלכה שחקר אותו. כחלון דרש לדבר עם קצין בכיר יותר, "הוא עשה את עצמו כאילו הוא מדבר עם קצין יותר בכיר, ואמר לי: לא. אמרתי לקדוש: תרשום [את ההצעה של ביטון]. הוא התעקש לא לרשום. אמרתי לו: זה מה שמני יצחקי אמר. ואז הוא אומר: מה היחסים שלך עם מני יצחקי? כל ההתנהגות שלו הייתה בשביל לשבש את החקירה". לדברי כחלון, ברקת "אמר בטיפשותו שבזכותו ניצלתי ממקרה רונאל פישר. בלי זה לא הייתם יודעים על זה ולא הייתם רואים אותי". מאוחר יותר התנצל כחלון על אמירה זו.

בנקודה זו ציין התובע, דן בהט, שלכחלון היו במח"ש שתי גרסאות שונות - האחת דומה לזו שמסר בבית המשפט, והאחרת שאותה מסר לרכז מודיעין, שלדעת התביעה היא הנכונה. במח"ש אמר כחלון שהוצעו לו גם עורכת דין וגם עורך דין, ואילו בעדות הוא עמד על כך שנאמר רק "עורכת דין". סתירה נוספת הייתה בכך שבחקירתו אמר כחלון, כי שאל במה מדובר וביטון סירב לומר, ואילו בעדותו אמר שלא שאל כלל.

השופט משה סובל הבהיר לבהט, שאם ברצונו להציג את עדותו של כחלון במח"ש - עליו לבקש להכריז עליו כעד עוין. בהט טען שאין בכך צורך, באומרו שכחלון אינו משקר אלא טועה, וניסה שוב ושוב להביאו לאשר שהוצעו לו גם עורך דין [דהיינו פישר] וגם עורכת דין [דהיינו דוד] - אך כחלון עמד על כך שהוצעה רק עורכת דין. לאור זאת, הגיש בהט את בקשתו.

בחקירה הנגדית אמר בא-כוחו של ביטון, עו"ד איתן פלג, כי עדותו של כחלון אינה מפלילה את מרשו, והצביע על סתירות בין עדותו של כחלון לבין עדויות אחרות. לדברי פלג, רבים ידעו על החקירה במסגרתה העיד כחלון, והלה אישר זאת. כחלון נשאל מדוע לא פנה למשטרה אחרי השיחה עם ברוך, והשיב שכאיש ציבור העדיף לפעול מול ברקת. כחלון גם אישר, כי אם לא היה נחקר באזהרה - לא היה מספר על השיחה עם ביטון.

לטענת פלג, כל שאמר ביטון היה שביכולתו להמליץ בפניו על עורכי דין שיוכלו לייצג אותו - ולא שיש מי שיכול להביא לסגירת התיק נגדו. "אתה לא יכול לשלול שמדובר בהצעה לחלוטין לגיטימית של אדם שרוצה לעזור לך", אמר לו פלג. כחלון: "אני לא יכול לשלול כלום. אמרתי שזו אחת מהאפשרויות. אני מסכים לחלוטין".