בימי שפוט הסוקרים, מרבים בשמחת פקפוקים. מי סקר? כמה סקר? מי מימן? מי מיין? מי פרסם? באיזה יום הגיח לעולם? האם הוא מנבא או האם הוא רק רוצה? הכל עוקבים. דנים. מנתחים. מה טוב - מאמינים. מה פחות - דוחים. נערכים על פיהם לסקרים הבאים, תוך אמונה ברה כי שוב לא יהיו אלא או אכזבה במניפולציה או הצלחה בהטיה. מכונים טוחנים נתונים ותחנות רוח משדרות בשורות, עתים טובות, עתים חלילה בשורות איוב. יש נשבעים 'אני לא מאמין', מפני שהם חרדים ומאמינים. יש אומרים 'אני מאמין', ובליבם הם יודעים כי לא אמרו כן אלא כדי לייאש את הרואים בסקרים מיצג שווא. אנשי מכתמים, אשפי קריאטיב, ממלאים את השטח. 'סקרים כמו בושם - להריח לא לבלוע'. פרס. 'מדבר סקר תרחק'. יוסף בורג. 'סקרים זה טמפרטורה של אותו יום, תקוע בחלל של אותה שעה'. 'זה מדע בדיוני'. 'זה תקשורת לעננים'. 'גם לעניים'. 'זה אורים אבל לא תומים'. ועוד.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
