בג"ץ צפוי להתערב בהחלטתה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, ולפיה על הפרקליטות להקליט את שיחות הרענון עם עדיה. זהו הרושם העולה מהערותיהם של הנשיאה אסתר חיות ומני מזוז, אשר דנו אתמול (יום ב', 18.3.19) בעתירת המדינה נגד החלטתה של אגמון-גונן.

ההחלטה ניתנה בדצמבר שעבר, והיא מאמצת את המלצתו של נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, אשר נדחתה בידי פרקליט המדינה, שי ניצן. אגמון-גונן אף הבהירה, כי תפסול את עדויותיהם של עדי תביעה אם ההנחיה לא תקוים. ההחלטה באה בתיק מי אביבים, בו נטען שבכירים בחברת המים העירונית של תל אביב קיבלו שוחד מקבלנים שהעסיקה החברה. בתיק יש 268 עדי תביעה.

בצעד חסר תקדים עתרה המדינה לבג"ץ נגד החלטתה של אגמון-גונן, וביקשה את התערבותו הן בתיק הספציפי והן לביטול משמעויות הרוחב של ההחלטה. פסקי דין של בית המשפט המחוזי משמשים כהנחיה לבתי משפט השלום, אך לא כתקדים מחייב כלפיהם ואין להם מעמד מול שופטים מחוזיים אחרים. המדינה טוענת, כי החלטתה של אגמון-גונן כבר גורמת לבלבול ולדרישות מצד נאשמים בתיקים אחרים.

בדיון בבג"ץ התמקדו חיות, מזוז והמשנה לנשיאה חנן מלצר במספר שאלות: האם מדובר במקרה חריג בו על ערכאת הערעור להתערב בהחלטת ביניים בהליך פלילי; האם ההחלטה אמורה לחול על כל התיקים, על תיק מי אביבים בלבד או על הדומים לו בהיקפם; והאם אגמון-גונן הייתה מוסמכת לקבל החלטה שכזאת, או שמדובר בסמכות של המחוקק ושל בית המשפט העליון בלבד.

חיות ומזוז ריכזו את רוב שאלותיהם בסוגיה האחרונה, ומדבריהם נראה שהם - ובמיוחד מזוז - נוטים לקבוע שאגמון-גונן חרגה מסמכותה. חיות ציינה, כי להחלטתה של אגמון-גונן אין עיגון בפסיקה והיא אף סוטה מהלכות בית המשפט העליון, ואמרה שלדעתה אגמון-גונן התכוונה להחיל את הוראותיה על כל התיקים ולא רק על התיק שבפניה.

מזוז אמר שלדעתו צעד שכזה צריך לעבור בחקיקה או לכל היותר בפסיקה נקודתית לאותו תיק. הוא הוסיף: "כל ענייני סדר הדין מוסדרים בחקיקה. לעיתים יש דברים מהותיים שנמסרים בפסיקה. אלה נעשים בבית המשפט העליון, ולא כעניין אגבי באמרת אגב של 36 עמודים, שאמורה לחול על כל הגופים החוקרים עם תחולה מיידית. כך לא קובעים הלכות".

עוד אמר מזוז: "איש לא טוען שבסוף ההליך, בית המשפט לא יהיה מוסמך לקבוע ממצאים בנוגע לעד לגבי המשקל או העדות שלו, אך על הדרך - בית המשפט לא יכול לחוקק. תיעוד עדים זה לא דבר שיש לעשות בהחלטת ביניים בהליך פלילי. זו קביעה של הסדר נורמטיבי מאוד משמעותי, עם השלכות רחבות על עבודת התביעה ועל ההליך הפלילי, שצריך להיבחן ולקבוע הליכים נורמטיביים". מזוז הדגיש, כי בג"ץ אינו דן בשאלה האם מדובר ברעיון חיובי או לא, אלא בדרך בה פסעה אגמון-גונן: "מה שברור שלנורמה הזאת יש השלכות מרחיקות לכת. לכן זה לא יכול להיעשות בדרך שבה זה נעשה".