הנהלים והביורוקרטיה של משרד הבינוי מקשים על אוכלוסיות מוחלשות לממש את זכאותן לדיון ציבורי, ואף קיים נוהל נקודתי שלו המפלה לרעה אימהות חד-הוריות. כך קובעת (יום ב', 1.4.19) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן.

לדברי אגמון-גונן, "לאנשים החיים בעוני בעיות רבות בהקשר של מיצוי זכויותיהם, אך השתיים המרכזיות שבהן, הן בראש ובראשונה העדר ידע ומידע בנוגע לזכויות המגיעות להם, והשנייה - נגישות למערכות המינהליות ולבתי המשפט". לגבי נוהלי הדיור הציבורי מוסיפה אגמון-גונן, כי הם "מורכבים ומסובכים מאוד להבנה לכשעצמם". חסם נוסף הוא שבמקרים רבים, מי שחי בעוני סבור שתשובת הרשות היא סוף פסוק, משום שאין להם ידע ומשאבים כדי להמשיך במאבק בדרכים משפטיות. "יש להקל על הביורוקרטיה בכלל ולגבי אנשים בעוני בפרט", היא סבורה.

אגמון-גונן פסלה את נוהל משרד הבינוי הקובע, כי הדרך היחידה להוכיח מיצוי כושר השתכרות לצורך הזכאות לדיור ציבורי, היא קבלת קצבת הבטחת הכנסה. היא קבעה, כי נוהל זה מפלה לרעה את מי שמקבלת קצבת מזונות - שכן אין מקום להפליה בין מקבלי שני סוגי הקצבאות. אגמון-גונן גם מעירה, כי למרות הנחיותיה במהלך הדיון - המשרד לא ענה לשאלות בנוגע לחברות הבודקות את מיצוי כושר ההשתכרות ולא הגיש תצהיר התומך בטענותיו בנושא זה.

עוד מותחת אגמון-גונן ביקורת על כך שמשרד השיכון נתן הנמקות לקוניות ביותר, כאשר דחה את בקשותיה של דבורה אלבז - אם חד-הורית המקבלת קצבת מזונות - לקבלת דיור ציבורי. גם בשל כך, קבעה, יש להחזיר את עניינה לבחינה במשרד הבינוי - תוך שעל המשרד לבחון את מצבה הכלכלי בהתחשב בקצבת המזונות. עוד היא מציעה למשרד לנצל את ההזדמנות ולבחון את כל נוהלי הדיור הציבורי, במטרה לפשט ולהנגיש אותם. המשרד גם חויב בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל. את אלבז ייצגו עוה"ד דקלה צרפתי-דלג'ו, מיה טל ואיילת הלברשטט-עטיאס, ואת המשרד - עו"ד תקלה דינקנש.