תהליך ממושך וסדור [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
בג"ץ דחה עתירות נגד הנהלים למפיקי מים פרטיים |
עמית קובע שאין מקום להתערבות בחקיקת המשנה במסגרת הרפורמה במשק המים ● בין היתר נדחו עתירות נגד תשלומי מקורות למפיקים, תקופת המעבר של הפקת מים לטיוב וטענה לאפליה מול החקלאים
שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה (יום ד', 3.4.19) ארבע עתירות שהוגשו נגד נהלים וכללים שונים שנקבעו במסגרת הרפורמה במשק המים, שבמרכזה עמד שינוי בקביעת תעריף המים במטרה להגיע להאחדה שלו. העתירות עסקו בהיבטים הנוגעים למפיקי מים פרטיים, הפועלים במגזר החקלאי.
"לאחר הרפורמה מפיקים פרטיים 'רוכשים' ממקורות את המים שהפיקו בעצמם, לפי תעריף הספקה שקבוע בכללי מקורות, ומקבלים 'זיכוי' על עלויות ההפקה וההולכה לפי תעריף הפקה שקבוע בכללי הפקה והולכה. פעולות אלה מקוזזות לפעולה אחת של תשלום ההפרש בין התעריפים כ'דמי מים'. ככל שהפער בין תעריף ההפקה לתעריף ההספקה גדול יותר, כך גדל התשלום שהמפיקים הפרטיים צריכים לשלם למקורות", מסביר עמית.
"העתירות שבפנינו נוגעות לשני צידי המשוואה. חלק מהעותרים טענו כי כללי ההפקה מקפחים אותם משום שתעריף ההפקה וההולכה נמוך מדי, ויש מפיקים שטענו כי תעריף ההספקה שנקבע בכללי מקורות לוקה בכשלים ומחייב אותם לשלם תעריף גבוה באופן לא מוצדק. טענות משני הסוגים מכוונות להפחתת 'דמי המים' שמפיקים פרטיים נדרשים לשלם לפי הכללים שקבעה מועצת רשות המים".
תחילה דוחה עמית את הטענות שעלו בעתירות ולפיהן נפלו פגמים בהליך התקנת הכללים, באומרו שהתהליך היה ממושך וסדור. הוא גם מציין, כי חלק מטענות העותרים איבדו את הרלוונטיות שלהן לנוכח עידכונים שוטפים בתעריפים.
במישור הנקודתי, דוחה עמית את הטענות נגד חישוב עלות ההון המוכרת למפיקים, נגד מחיר המינימום שנקבע כהוראת מעבר ואת הדרישה לעידכון רטרואקטיבי של התעריפים. הוא מסביר בהרחבה את הכללים בנושאים אלו ומגיע למסקנה שאין מקום להתערבות בג"ץ בהם.
עוד נדחו רוב הטענות הנוגעות להפקות טיוב (הפקות מים שאינם ראויים לשתייה והפיכתם לראויים), ובעיקר הטענה בנוגע לתשלום בתקופת המעבר ולפיה הובטח לעותרים פטור מהיטלי הפקה. עמית קובע, כי העותרים לא הוכיחו שנפגעו מכללי המעבר או שהופרה הבטחה שלטונית עליה הסתמכו. עמית מצביע על בעייתיות לגבי שלוש בארות ומציע למפיקים ולרשות המים לנסות להגיע להסכמים עליהן.
לבסוף דוחה עמית את הטענה לפיה המפיקים הפרטיים מופלים לרעה מול החקלאים בנוגע לתשלום למקורות. עמית אומר, כי לא מצא עילה להתערבות בכללי מקורות, אשר מאופיינים כחקיקת משנה בתחום מקצועי שיש לו גם השלכות כלכליות רחבות. לבסוף מעיר עמית, כי ייתכן שעל המחוקק להעביר לבית המשפט למים (הפועל במסגרת בית המשפט המחוזי בחיפה) את הסמכות לדון בעתירות מסוג זה, בשל הצורך בהתמקצעות רבה.
השופטים יעל וילנר ואלכס שטיין הסכימו עם עמית. את העותרים ייצגו עוה"ד לילך רזניק, רווית יצחק, יעל דיין, שרון לוי ועופר שפיר, ואת רשות המים - עו"ד ליאורה וייס-בנסקי.
"לאחר הרפורמה מפיקים פרטיים 'רוכשים' ממקורות את המים שהפיקו בעצמם, לפי תעריף הספקה שקבוע בכללי מקורות, ומקבלים 'זיכוי' על עלויות ההפקה וההולכה לפי תעריף הפקה שקבוע בכללי הפקה והולכה. פעולות אלה מקוזזות לפעולה אחת של תשלום ההפרש בין התעריפים כ'דמי מים'. ככל שהפער בין תעריף ההפקה לתעריף ההספקה גדול יותר, כך גדל התשלום שהמפיקים הפרטיים צריכים לשלם למקורות", מסביר עמית.
"העתירות שבפנינו נוגעות לשני צידי המשוואה. חלק מהעותרים טענו כי כללי ההפקה מקפחים אותם משום שתעריף ההפקה וההולכה נמוך מדי, ויש מפיקים שטענו כי תעריף ההספקה שנקבע בכללי מקורות לוקה בכשלים ומחייב אותם לשלם תעריף גבוה באופן לא מוצדק. טענות משני הסוגים מכוונות להפחתת 'דמי המים' שמפיקים פרטיים נדרשים לשלם לפי הכללים שקבעה מועצת רשות המים".
תחילה דוחה עמית את הטענות שעלו בעתירות ולפיהן נפלו פגמים בהליך התקנת הכללים, באומרו שהתהליך היה ממושך וסדור. הוא גם מציין, כי חלק מטענות העותרים איבדו את הרלוונטיות שלהן לנוכח עידכונים שוטפים בתעריפים.
במישור הנקודתי, דוחה עמית את הטענות נגד חישוב עלות ההון המוכרת למפיקים, נגד מחיר המינימום שנקבע כהוראת מעבר ואת הדרישה לעידכון רטרואקטיבי של התעריפים. הוא מסביר בהרחבה את הכללים בנושאים אלו ומגיע למסקנה שאין מקום להתערבות בג"ץ בהם.
עוד נדחו רוב הטענות הנוגעות להפקות טיוב (הפקות מים שאינם ראויים לשתייה והפיכתם לראויים), ובעיקר הטענה בנוגע לתשלום בתקופת המעבר ולפיה הובטח לעותרים פטור מהיטלי הפקה. עמית קובע, כי העותרים לא הוכיחו שנפגעו מכללי המעבר או שהופרה הבטחה שלטונית עליה הסתמכו. עמית מצביע על בעייתיות לגבי שלוש בארות ומציע למפיקים ולרשות המים לנסות להגיע להסכמים עליהן.
לבסוף דוחה עמית את הטענה לפיה המפיקים הפרטיים מופלים לרעה מול החקלאים בנוגע לתשלום למקורות. עמית אומר, כי לא מצא עילה להתערבות בכללי מקורות, אשר מאופיינים כחקיקת משנה בתחום מקצועי שיש לו גם השלכות כלכליות רחבות. לבסוף מעיר עמית, כי ייתכן שעל המחוקק להעביר לבית המשפט למים (הפועל במסגרת בית המשפט המחוזי בחיפה) את הסמכות לדון בעתירות מסוג זה, בשל הצורך בהתמקצעות רבה.
השופטים יעל וילנר ואלכס שטיין הסכימו עם עמית. את העותרים ייצגו עוה"ד לילך רזניק, רווית יצחק, יעל דיין, שרון לוי ועופר שפיר, ואת רשות המים - עו"ד ליאורה וייס-בנסקי.
|
|
בג"ץ 6951/17, אפיקי מים ואח' נ' הרשות הממשלתית למים וביוב / פס"ד | |
|
דחיית ארבע עתירות נגד נהלים הקשורים למפיקי מים פרטיים
|
יצחק עמית, יעל וילנר, אלכס שטיין
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| בג"ץ דחה עתירות נגד הנהלים למפיקי מים פרטיים |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

