בנק ישראל ידע לכל המאוחר בשנת 2006, ואולי כבר בשנת 2002, על כך שבנק הפועלים משתמש בלוח סילוקין פיקטיבי בנוגע להלוואות שהעניק לאליעזר פישמן - אך לא עשה דבר. כך מגלה (יום ג', 16.4.19) ועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין האשראי ללווים גדולים.

הוועדה מתייחסת למה שמכונה "לוחות סילוקין וירטואליים" - לוחות זמנים להחזרת אשראי, שברור גם לבנקים וגם ללווים שאינם ממשיים ושלמעשה מיועדים לגלגל את ההלוואות על פני שנים. פישמן נשאל, במסגרת הליכי פשיטת הרגל בהם הוא מצוי, מה היה מצבו מול בנק הפועלים בשנת 2006. הוא השיב, כי לא היה לוח סילוקין לאשראי שקיבל: "לא עשינו שום הסדרים, לא של זמנים שיש תאריך שאתה תשלם לי כסף כי ידענו שאין כסף. לכן לא היה טעם לעשות הסדר עם מזומנים... "אם הייתי עושה הסדר הייתי פושט רגל. לא הסכמתי לקבוע תאריכים, כי לא ידעתי אם יהיה לי כסף לשלם".

הוועדה אומרת, כי אינה יודעת האם ומתי נודעו עובדות אלו לפיקוח על הבנקים. אולם בשנת 2009 העיר הפיקוח לבנק הפועלים, כי לא מקובלת עליו העובדה שהוא מנהל לוח סילוקין וירטואלי עם "משפחה מסוימת". הפיקוח חזר על ההערה בשנת 2010, וציין שהביע את עמדתו זאת כבר בשנת 2002.

הדוח מוסר: "אף שחברי הוועדה שאלו בכמה הזדמנויות את נציגי הפיקוח מתי נודע לפיקוח לראשונה על השימוש בלוח סילוקין וירטואלי, חברי הוועדה התרשמו שנציגי בנק ישראל התחמקו ממתן תשובה ישירה על שאלות אלו, וטענו כי אינם זוכרים אם בבנק ידעו על שימוש כזה כבר בשנת 2006.

"מכל מקום, מהאמור לעיל עולה שאין ספק שהפיקוח היה מודע לשימוש בלוחות סילוקין וירטואליים לכל המאוחר בשנת 2009, ובסבירות לא נמוכה הפיקוח היה מודע לשימוש בפרקטיקה זו כבר בשנת 2002. למרות זאת, רק ב-1 בינואר 2014 וב-1 בינואר 2016 נכנסו לתוקף הוראות ניהול בנקאי תקין 311 ו-327 למניעת השימוש בלוח הסילוקין הווירטואלי".