הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
חדשות / מבזקים
ראשי  /   מדיני/פוליטי  משפט 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
אלי שרביט [צילום: דובר צה"ל]
צבא ובטחון
אלי שרביט (נולד: 13 באוקטובר 1966), איש צבא ישראלי.
עמוס ידלין [צילום: פלאש 90]
צבא ובטחון
עמוס ידלין (נולד: 20 בנובמבר 1951), איש צבא וחוקר ישראלי.
גדעון שפר [צילום: יחסי ציבור]
איש ציבור
גדעון שפר (נולד: 1948), אלוף במיל., מנהל ואיש ציבור ישראלי.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
השתיקה סביב זכריה זביידי
22/05/2019   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
חיזבאללה בקשיים כלכליים
22/05/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
מדוע לא נכבשו שומרון ויהודה בתש"ח
22/05/2019   |   גרשון הכהן
 
 
 
הניסיון להניע את התהליך המדיני
22/05/2019   |   יוני בן מנחם
 
 
 
"מדובר בהרתעה, לא במלחמה"
22/05/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
אולם משפטי נירנברג [צילום: איתמר לוין] חיות. רומזת רמז ברור [צילום: דוברות הרשות השופטת]
אולם משפטי נירנברג [צילום: איתמר לוין]
בכנס המתקיים באולם בו נערכו משפטי ניבנרג:
חיות מזהירה: לקחי המשטר הנאצי מחייבים שמירת עצמאות השופטים
ברמז ברור לתוכניות המתגבשות של ממשלת נתניהו אומרת חיות, כי הצהרה חוקתית על זכויות האדם אינה ערובה בשמירה עליהן - כפי שניתן ללמוד מהאירועים בגרמניה הנאצית טוענת - "ששמירה על עקרון העצמאות ואי התלות של השופטים היא מאבני היסוד לכל משטר דמוקרטי כדי להבטיח שלפרט תהיה כתובת לפנות אליה אם זכויות היסוד שלו ייפגעו"
לא רק משפטי נירנברג
אולם 600 של היכל הצדק בנירנברג ייזכר לעד כמקום בו התקיימו משפטי נירנברג. כפי שציין אחד הדוברים במושב הפתיחה של הכנס, ב-1925 התקיים כאן הדיון בתביעת הדיבה של ראש העירייה, הרמן לופה, נגד יוליוס שטרייכר, מו"ל עיתון השיסוי האנטישמי דר-שטרייכר.

חייבים להודות, כי האולם קצת מאכזב. מעבר לכך שהוא מפתיע בקוטנו היחסי, לא השתמר בו כמעט דבר מאותם הליכים היסטוריים. בעיקר לא ניצבים בו דוכן השופטים וספסלי הנאשמים. ובכל זאת, לשמוע בו בעברית את נשיאת בית המשפט העליון של ישראל - זה סמלי, חשוב ומרגש.

>
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, אומרת (יום ג', 14.5.19), כי הלקחים ההיסטוריים מאירועי המשטר נאצי מחייבים שמירה על עצמאות המערכת המשפטית. הדברים נאמרו בכנס המתקיים באולם בו נערכו ב-1946 משפטי נירנברג והם באים על-רקע התוכניות המסתמנות של ממשלת נתניהו החדשה לפגוע בעצמאות בג"ץ. למרות שחיות אינה מתייחסת במפורש לאירועים הפוליטיים, מדובר במסר ברור ואולי אף חסר תקדים בחריפותו.

את הכנס מקיימת עמותת המשפטנים ישראל-גרמניה. היום הראשון שלו נערך באולם 600 של היכל הצדק בנירנברג שבו התקיים המשפט הידוע של ראשי המשטר הנאצי. חיות הקדישה את דבריה לשמירת האיגוד החוקתי של הזכות לכבוד והסיקה שלא די בהצהרה עליו ברמה החוקתית, אלא חובה לשמור עליו בצורה מעשית - כולל בידי בתי המשפט.

"האיגוד החוקתי של הזכות לכבוד אינו מספק בהכרח ערובה מוחלטת לקיומה של הגנה על כבוד האדם מפני פגיעה או רמיסה", פתחה חיות. היא הזכירה את חוקת רפובליקת ויימאר - המשטר הדמוקרטי בגרמניה בשנים 1.19-1933 - אשר הייתה אחת המתמקדמות בזמנה והגדירה בין היתר את כבוד האדם כזכות יסוד. אולם, המשיכה חיות, המשטר הנאצי ראה בחוקה זו אויב שיש לסלק מן הדרך, כדי שיוכל לפגוע במי שראה כאויבי המדינה ובראשם היהודים.

חיות הזכירה את הצעדים שביצעה הממשלה בראשות היטלר החל מהחודשים הראשונים לאחר כינונה כאשר במהירות רבה רמסה את זכויות היסוד. צו שהוצא בעקבות שריפת הרייכסטאג בפברואר 1933, חודש לאחר עליית הנאצים ללשלטון, הגביל את הזכות לחרות אישי, חופש הביטוי, חופש ההתארגות וההתכנסות, פרטיות הדואר והתקשורת ונתן הכשר לצווי חיפוש נרחבים. לאחר מכן באו חוק ההסכמה, החוק לסילוק היהודים מהפקידות והמשפט וכמובן חוקי הגזע של נירנברג. בהקשר זה העירה חיות, כי העובדה שאחד מאותם חוקים נשא את הכותרת - "החוק להגנה על הכבוד הגרמני" - ממחישה היטב כיצד "ניתן לעוות את המושג 'כבוד' ולרתום אותו בשירות הגזענות, תוך שימוש בבכירים משפטיים ובחקיקה".

התוצאה של כל אלה המשיכה חיות, כי מי שהוגדרו בידי השולטון כ"אויבי העם הגרמני" וכ"תת אדם" נותרו מחוסרי כל הגנהף ולשלטון הנאצי ניתן חופש פעולה מוחלט לעשות בהם כרצונו. היא הזכירה כיצד פעלו הנאצים בגטאות ובמחנות על-מנת למחות כל סממן המבטא את ייחודו של האדם באשר הוא.

"במדינתו של העם גרמני, אשר חוקק את אחת החוקות המתקדמות ביותר להגנה על זכויות וחירויות אדם - חוקת ויימאר - התאפשרה פגיעה אנושה בזכויות האדם הבסיסיות ביותר, תוך שימוש במשפט המדינה לקידום תפיסות עולם גזעניות והכשרת הפשעים שנעשו על ידו נגד האנושות מכוח תפיסזות אלה", הוסיפה חיות. היא עמדה על החשיבות הרבה של משפטי נירנברג כתיקון לאותו עוול והדגישה: "משפטי נירנבנרג הנחילו לעולם את ההכרה בכך שחוקות - מתמקדות ככל שתהיינה - אינם מהוות בהכרח ערובה בהגנה על כבוד האדם ועל זכויות הפרט.

חיות ציינה כי רבים מדור המייסדים של בית המשפט העליון היו יוצאי גרמניה ולכן אין פלא שהעלו את נס את כבוד האדם - הרבה לפני חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ב-1992. על-מנת שהוראותיו של חוק זה יוגשמו, הדגישה חיות יש צורך בביקורת שיפוטית שבוחנת האם החקיקה עומדת בהוראות החוק - וזה מה שעושה בית המשפט העליון מזה 25 שנה. עוד הדגישה, כי על-פי פסיקת העליון נגזרות מכבוד האדם רוב זכויות הפרט - שיוון, חופש ביטוי, קיום אנושי בכבוד, שלמות הגוף והנפש, חופש הדת והחופש מדת, אוטונומיה של הפרט וחיי משפחה.

"הטמעת הערך של כבוד האדם בקווי המתאר של כל חברה אנושית, אינה יכולה להישען על טסטקט משפטי בלבד", הדגישה חיות. "היא מותנת במהות היחסים המתקיימים בין הפרט לשלטון. היא מותנת ביסים שמקיימים הפרטים בחברה בים לבין עצמם מתוך מחויבות ועקבית בכבודו של כל אדם באשר כל אדם. ולא פחות מכך, היא מותנת בדרך שבה ניתן לאכוף את זכוות האדם בחברה.

חיות סיכמה באומרה, וכאן בא הרמז הברור לזירה הפוליטית בישראל: "אחד הלקחים האוניברסליים אשר ראוי ללמוד מן האירועים ההיסטוריים שעליהם עמדתי הוא כי העצמאות השיפוטית ואי התלות של השופטים ברמה המוסדית וברמה האישית, הן אחת הערובות החשובות לכך שתישאר בידי הפרט כתובת לפנות אליה לצורך הגנה על זכויותיו. השמירה על עקרון העצמאות ואי התלות של השופטים היא, אפוא, מאבני היסוד בכל משטר דמוקרטי".

תאריך:  14/05/2019   |   עודכן:  14/05/2019
איתמר לוין, נירנברג

מועדון הבלוגרים עוקבים: 430לקבלת רשימות איתמר לוין לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חיות מזהירה: לקחי המשטר הנאצי מחייבים שמירת עצמאות השופטים
הודעות  [ 22 ] מוצגות  [ 22 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
במבה
14/05/19 11:27
2
משה ג.
14/05/19 11:31
3
באום
14/05/19 11:47
4
ישעיהו א
14/05/19 11:51
5
משפטן קטן
14/05/19 11:55
6
מניסיון אישי
14/05/19 12:06
7
ברוך שטיין
14/05/19 12:46
8
ארי כספי
14/05/19 13:05
9
עובד 1
14/05/19 13:50
10
א.ל. רמת-גן
14/05/19 14:17
11
יאיר ל
14/05/19 15:18
12
ד"ר משה פרץ
14/05/19 15:25
13
כמו שהיה בגרמניה.
14/05/19 16:03
14
צורי
14/05/19 16:49
15
צורי
14/05/19 16:56
16
שלמה שכטר
14/05/19 17:24
17
עובר אורח
14/05/19 17:48
18
אבי כהן
14/05/19 18:35
19
אנונימי
14/05/19 19:47
20
על פי חוק
14/05/19 20:38
21
דוד מהשרון
16/05/19 05:28
22
היא יודעת מי זה
23/05/19 00:07
פורום: ממשלה 35 כתוב הודעה
+
מבשרת
17/05/19 09:36
 
יהודי חרד למדינה
21/05/19 23:29
 
בורקיטו
22/05/19 11:36
+
ססירוס
17/05/19 08:37
+
מזוז ורובינשטיין
16/05/19 13:27
+
משה גרינפלד
14/04/19 16:03
 
בוריקיטו
16/04/19 09:32
 
דוד מהשרון
14/05/19 11:59
+
ממשלת אחדות
26/04/19 10:30
 
הגלשנית
6/05/19 18:56
פורום: אקטיביזם שיפוטי כתוב הודעה
+
אריה אל תבלבל מח
24/04/19 11:12
 
אלי ליולקו
24/04/19 17:06

תגובות בפייסבוק


התפתחויות נוספות אקטיביזם שיפוטי
שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, רומז שהוא מוכן לפתוח לדיון את זכות העמידה של עותרים ציבוריים בבג"ץ. מדובר באפשרות מהפכנית, העולה בקנה אחד עם עמדותיה של השרה היוצאת איילת שקד - שעמדה אשתקד מאחורי מינויו של שטיין לעליון.
13/05/2019  |  איתמר לוין  |  חדשות
שלושה חוקים - ליתר דיוק: דרישות לחקיקה - הם בין הנושאים המרכזיים במו"מ הקואליציוני. מאחר שהפוליטיקאים מתעניינים בכותרות ולא במהות, ומאחר שכותרות משיגים על-ידי קיצוניות ולא על-ידי ענייניות, הנה ניסיון להציג דעה שקולה ומאוזנת לגבי שלוש נקודות המחלוקת הללו.
24/04/2019  |  איתמר לוין  |  כתבות
דומה שכותב שורות אלו אינו צריך להוכיח את עמדתו כנגד התנועה לאיכות השלטון ועל עו"ד אליעד שרגא; היא נכתבה בגלוי שוב ושוב, והיא ממש אינה חיובית - בלשון המעטה. והנה מצאנו שני עורכי דין שהם גרועים עוד יותר משרגא: שחר בן-מאיר ויובל יועז. אחרי שבית המשפט העליון יצר את שרגא, הוא כעת מגדל את בן-מאיר ויועז - ודומה שמאותה סיבה: הם מאפשרים לו להיכנס לכל מקום, כולל מקומות כאלו שאינם מעניינו.
23/04/2019  |  איתמר לוין  |  כתבות
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, דוחה את הפרשנות שהשמיעו אמנון אברמוביץ' וגיא פלג, לפיה למינוי יריב לוין כשר משפטים תהיה השפעה על מידת העונש בכלא שיוטל על בנימין נתניהו.
14/04/2019  |  עידן יוסף  |  חדשות
איך מצליחים להיות ילדותיים ומפחידים בעת ובעונה אחת? רשימת איחוד מפלגות הימין הצליחה אמש (יום א', 31.3.19), בתגובתה על החלטת בג"ץ שלא לאשר את קידומו של איתמר בן-גביר ברשימה: "זו הפעם האחרונה שבג"ץ מחליט עלינו. אחרי הבחירות אנחנו נחליט על בג"ץ".
01/04/2019  |  איתמר לוין  |  כתבות

פורומים
אקטיביזם שיפוטי
מדיני/פוליטי
ממשלה 35
משפט
כתבות מקודמות
קבוצת רפאל נדל"ן
"משקיעים יעשו בחוכמה אם ישקיעו בבנייני משרדים בפארקי היי-טק"
כתיבת המומחים
סיוע ושיקום בכלבנות טיפולית
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
בי פטנט פתרונות מיוחדים
מדריך עסקים – T.co.il
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט