דרישה הגיונית [צילום: לשכת עוה"ד]
|
|
בחינות עוה"ד - רק בעברית |
נדחתה עתירתם של מתמחים ערבים לקיים את הבחינות גם בערבית: החוק מחייב ידיעה מספקת בעברית כדי לקבל רשיון עריכת דין, ויש בכך היגיון לנוכח העובדה שזו שפתה של מערכת המשפט, והעדר שליטה בה יפגע בלקוח
בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין לא יתקיימו בערבית - קבעה (יום ג', 14.5.19) שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר.
העותרים, אשר הציגו את עצמם כנציגי הערבים המתמחים במשפטים, ביקשו הקלות מפליגות נוספות: פיצול הבחינה למתמחים הערבים לשלושה מועדים נפרדים, הכפלת הזמן העומד לרשותם ומתן "פקטור" גורף או הורדת ציון המעבר לכל הנבחנים הערבים במתכונת החדשה של בחינות הלשכה.
וילנר אומרת, כי ניתן היה לדחות את העתירה בנימוק היחיד שבג"ץ אינו מורה לרשות המינהלית כיצד להפעיל את סמכותה - וכאן הוא התבקש לתת הוראות לשרת המשפטים היוצאת, איילת שקד, בנוגע למתכונת הבחינות. היא דוחה את העתירה גם לגופה: למרות חשיבותה הגבוהה של השפה הערבית במרקם החיים בישראל, הרי שחוק לשכת עורכי הדין דורש ידיעה מספקת בעברית כתנאי לקבלת הרישיון. זוהי דרישה הגיונית, לנוכח העובדה שעברית היא שפתם של החוק, הספרות המקצועית, כתבי הטענות, פסקי הדין והדיונים.
לצד כל אלו, ממשיכה וילנר, השליטה בעברית חיונית למתן שירות מקצועי ללקוח: "השירות המשפטי אשר יינתן לציבור על-ידי עורך דין שאינו שולט בשפה העברית, ייפגם באופן אשר עלול להוביל לפגיעה בזכויות ובאינטרסים משמעותיים של הפרט והכלל. אין תמה, אפוא, כי בחינת ההסמכה נערכת בשפה העברית". מי שעברית אינה שפת אמו מקבל תוספת זמן משמעותית בבחינה, ודי בכך - קובעת וילנר.
עוד אומרת וילנר, כי נושא פיצול הבחינה ואורכה מצוי בסמכות בית המשפט המחוזי, ואילו מתן "פקטור" גורף הוא דרישה שכבר נדחתה בידי בג"ץ בשל קיצוניותה. השופטים נעם סולברג ואלכס שטיין הסכימו עם וילנר. את העותרים ייצג עו"ד שי דקס, את המדינה ייצגו עוה"ד שי כהן ויונתן ברמן, ואת ועדת הבחינות והלשכה - עוה"ד רונן בוך, תמר זוין-רוט וספיר שמחי.
העותרים, אשר הציגו את עצמם כנציגי הערבים המתמחים במשפטים, ביקשו הקלות מפליגות נוספות: פיצול הבחינה למתמחים הערבים לשלושה מועדים נפרדים, הכפלת הזמן העומד לרשותם ומתן "פקטור" גורף או הורדת ציון המעבר לכל הנבחנים הערבים במתכונת החדשה של בחינות הלשכה.
וילנר אומרת, כי ניתן היה לדחות את העתירה בנימוק היחיד שבג"ץ אינו מורה לרשות המינהלית כיצד להפעיל את סמכותה - וכאן הוא התבקש לתת הוראות לשרת המשפטים היוצאת, איילת שקד, בנוגע למתכונת הבחינות. היא דוחה את העתירה גם לגופה: למרות חשיבותה הגבוהה של השפה הערבית במרקם החיים בישראל, הרי שחוק לשכת עורכי הדין דורש ידיעה מספקת בעברית כתנאי לקבלת הרישיון. זוהי דרישה הגיונית, לנוכח העובדה שעברית היא שפתם של החוק, הספרות המקצועית, כתבי הטענות, פסקי הדין והדיונים.
לצד כל אלו, ממשיכה וילנר, השליטה בעברית חיונית למתן שירות מקצועי ללקוח: "השירות המשפטי אשר יינתן לציבור על-ידי עורך דין שאינו שולט בשפה העברית, ייפגם באופן אשר עלול להוביל לפגיעה בזכויות ובאינטרסים משמעותיים של הפרט והכלל. אין תמה, אפוא, כי בחינת ההסמכה נערכת בשפה העברית". מי שעברית אינה שפת אמו מקבל תוספת זמן משמעותית בבחינה, ודי בכך - קובעת וילנר.
עוד אומרת וילנר, כי נושא פיצול הבחינה ואורכה מצוי בסמכות בית המשפט המחוזי, ואילו מתן "פקטור" גורף הוא דרישה שכבר נדחתה בידי בג"ץ בשל קיצוניותה. השופטים נעם סולברג ואלכס שטיין הסכימו עם וילנר. את העותרים ייצג עו"ד שי דקס, את המדינה ייצגו עוה"ד שי כהן ויונתן ברמן, ואת ועדת הבחינות והלשכה - עוה"ד רונן בוך, תמר זוין-רוט וספיר שמחי.
|
|
בג"ץ 8676/19, מועוויה כבהה ואח' נ' שרת המשפטים ואח' / פס"ד | |
|
דחיית עתירה לקיים את בחינות לשכת עורכי הדין גם בערבית
|
יעל וילנר, נעם סולברג, אלכס שטיין
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| בחינות עוה"ד - רק בעברית |
| תגובות [ 4 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| 3 |
|
||||||
|
|
|||||||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

