העבריין אבנר הררי לא יקבל מהמדינה פיצוי נוסף על האשמתו ברצח, למרות שהוא זוכה כבר לאחר ראיות התביעה. כך קבעה (10.6.19) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, יעל הניג.

הררי בן ה-65 בילה עשרות שנים בכלא על עבירות שונות. בשנת 2002 הוא הואשם ברצח ליאון אזולאי בעיר לוד, שנתיים קודם לכן. פרשת התביעה התנהלה בשנים 2007-2004, וביוני 2008 התקבלה טענת ההגנה לפיה אין להשיב להאשמה, בשל העדר ראיות נגד הררי. המדינה לא ערערה על זיכויו. שנה לאחר מכן הגיעו המדינה והררי להסכם, לפיו הוא יקבל פיצוי של 127,000 שקל בהתאם לחוק הפלילי (המגביל את סכום הפיצוי בעקבות זיכוי).

בשנת 2011 הגיש הררי תביעת נזיקין בסך מיליון שקל, בטענה לרשלנות ואף זדון מצד המשטרה והפרקליטות בניהול תיק הרצח. לטענתו, הן ידעו שאין ראיות נגדו אך התעלמו מסימני האזהרה של בית המשפט, וכך ניהלו נגדו הליך סרק בן 6.5 שנים. המדינה טענה, כי גם אם ניתן למתוח ביקורת עליה - הרי שלא מדובר היה ברשלנות המזכה את הררי בפיצוי.

הניג מזכירה, כי החוק אינו מעניק פיצוי במקום בו ההחלטה על הגשת כתב אישום הייתה סבירה. הראיות נגד הררי היו נסיבתיות, וכנגדן אף היו ראיות מחלישות. לאחר ניתוחן היא קובעת, כי "ה'יש' הראייתי אינו בעוצמה גבוהה. עדיין, ההחלטה להגיש כתב אישום מצויה במתחם הסבירות". בתיק היו גם מחדלי חקירה, אך לדעת הניג לא היה בהם כדי להשפיע לרעה על מצבו של הררי.

עוד אומרת הניג, כי ההליך אכן התארך - אך האחריות לכך מוטלת על שני הצדדים ואין ביכולתה לכמת את חלקו של כל אחד מהם. לכן, אין לקבוע שהיה זה הליך סרק. ואילו הסכמת המדינה לפצות את הררי במסגרת ההליך הפלילי הייתה במסגרת פשרה, ואינה מלמדת על הודאתה באחריות לנזקיו.

לדברי הניג, אם הייתה צריכה לפסוק פיצוי להררי, היא הייתה מעניקה לו 50,000 שקל - שכרו של עו"ד יורם שפטל בעתירתו לבג"ץ - אך לא את שכרו של עו"ד אבי עמירם, שלא הוצגו לה ראיות להוכחתו. הררי לא היה מקבל דבר על הפסד השתכרות, שכן הוא "מנהל קריירה עבריינית עשרות שנים, נכנס ויוצא מבתי
סוהר. הוא לא הוכיח כושר השתכרות, גובה השתכרות והפסד כלשהו". היא הייתה מעניקה לו 90,000 שקל על מעצר הבית בו שהה למעלה משנה, ו-20,000 שקל על כאב וסבל.

ואולם, כאמור, הניג החליטה לדחות את התביעה ואף לחייב את הררי בתשלום הוצאות בסל 12,000 שקל. את הררי ייצג עו"ד שי אדרי, ואת המדינה - עו"ד אריאל אררט.