ועדת הסחר הפדרלית הודיעה רשמית (יום ד', 24.7.19), כי חברת פייסבוק תשלם קנס חסר תקדים של 5 מיליארד דולר על הפרת פרטיות משתמשיה. החברה הסכימה לתשלום הקנס ולהידוק משמעותי של הפיקוח הממשלתי של פעילותה, ללא הודאה פלילית ובלא הטלת אחריות אישית על המייסד והמנכ"ל, מארק צוקרברג.

ועדת הסחר קובעת, כי פייסבוק הטעתה בצורה שיטתית את 2.2 מיליארד משתמשיה בנוגע לשמירת פרטיותם, והיא לא עמדה כראוי על המשמר אל מול מפתחי האפליקציות עימם שיתפה פעולה והמפרסמים המשתמשים בפלטפורמה שלה. הללו קיבלו גישה למידע פרטי של המשתמשים, בלא הסכמתם של אלו ובניגוד לכללים החלים בנושא. יו"ר ועדת הסחר, ג'ו סימונס, אומר, כי פייסבוק הפרה את הבטחותיה החוזרות ונשנות למשתמשיה לשמור על פרטיותם.

הוועדה תקבל גישה חסרת תקדים לעסקיה של פייסבוק בשני העשורים הבאים, והיא תאפשר לרגולטורים לבחון את פעילותה ופעילות מנהליה, כולל זו של צוקרברג, כמו את התוכניות ומוצריה העתידיים. כמה גורמים בתוך ועדת הסחר אומרים, כי אין ביטחון שהצעדים עליהם סוכם יספיקו כדי להבטיח את שמירת הפרטיות בעתיד.

עם זאת, עצם ההודאה של פייסבוק והצעדים נגדה מהווים מהלומה משמעותית לפייסבוק וצוקרברג, אשר טענו במשך למעלה משנה, כי הם מעולם לא הפרו את הכללים עליהם הסכימו עם ועדת הסחר בהסכם משנת 2011 לשיפור ההגנה על פרטיות המשתמשים. החקירה נמשכה 16 חודשים וההסכם עם פייסבוק אושר בקולותיהם של שלושת הנציגים הרפובליקניים בהנהלת ועדת הסחר, אל מול שני הדמוקרטים.

ההסכם מחייב את פייסבוק להקים ועדה עצמאית מיוחדת במסגרת מועצת המנהלים שלה, כדי להגן על פרטיות המשתמשים. קציני ציות, אשר יאושרו בידי מועצת המנהלים, יפקחו מקרוב על גישתה של החברה בנושא אבטחת המידע, ויהיה עליהם לדווח מדי רבעון לוועדת הסחר על כך שהם שבעי רצון מקיום ההסכם - או שפייסבוק תסתכן בענישה אזרחית ואף פלילית, כולל על צוקרברג אישית. במקביל, יוקם גורם חיצוני אשר יבחן את מדיניות איסוף המידע של פייסבוק ושל ווטסאפ ואינסטגרם שבבעלותה ב-20 השנים הבאות. פייסבוק עצמה תגביר את הפיקוח על יצרני האפליקציות ותדווח לוועדת הסחר על כל הפרה, ולו הקטנה ביותר.

עוד מצאה ועדת הסחר, כי פייסבוק הפרה את הפרטיות של משתמשיה בכך שמידע על מספרי הטלפון שלהם הגיע למפרסמים. המידע נוצר כאשר פייסבוק סימסה למשתמשים קודי אבטחה לצורך כניסה לשירותיה, וכעת היא מתחייבת לחדול מכך. פייסבוק גם התחייבה להצפין מחדש מידע על משתמשיה, לאחר שבמארס השנה התגלה, כי פרטיהם של מאות מיליוני משתמשים נכתבו ללא כל הצפנה.

החקירה של ועדת הסחר החלה לאחר שניו-יורק טיימס והעיתון הבריטי אובזרבר חשפו את פרשת קיימברידג' אנליטיקה. פייסבוק אפשרה לחברה זו, שעסקה בייעוץ פוליטי (בין היתר לתומכי הברקזיט בבריטניה ולקמפיין טראמפ), לקבל גישה למידע על 83 מיליון ממשתמשיה ולהשתמש בו לקידום המטרות הפוליטיות של לקוחותיה. הפרשה גרמה לנזק החמור ביותר של פייסבוק בכל תולדותיה ולקריסתה של קיימברידג' אנליטיקה.

כדרכם של הסדרים, גם זה עם פייסבוק הוא מתון מזה שוועדת הסחר דיברה עליו בתחילת הדרך. באותו שלב, שקלה הוועדה להטיל על החברה קנס של עשרות מיליארדי דולרים ולהטיל אחריות אישית על צוקרברג. הוועדה הסכימה לצעדים מתונים יותר, כדי להשיג הסדר מוסכם ולא להזדקק להליכים משפטיים ממושכים.

גודלו של הקנס משקף את התסכול הגובר מוושינגטון מהתנהלותן של חברות הטכנולוגיה הגדולות, ומציב רף חדש - וכאמור חסר תקדים - לאכיפה בתחום הגנת הפרטיות. הקנס הגבוה ביותר עד כה על חברת טכנולוגיה היה 22 מיליון דולר ששילמה גוגל ב-2012. באיחוד האירופי ספגו אפל וגוגל קנסות של מיליארדי דולרים. אמש הודיע משרד המשפטים, כי הוא פותח בבדיקה האם חברות הטכנולוגיה הגדולות - ובהן פייסבוק - פוגעות בצרכן במדיניות המפרה את חוקי ההגבלים העסקיים.

למרות גובהו של הקנס, הוא אינו צפוי לטלטל בצורה משמעותית את פייסבוק. הכנסותיה הסתכמו אשתקד ב-55 מיליארד דולר והרווח הנקי היה 22 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של 2019 רשמה החברה הכנסות שיא של 15 מיליארד דולר ובקופתה יש 40 מיליארד דולר. פייסבוק כבר הודיעה על הפרשה של 3 מיליארד דולר לקראת הקנס הצפוי.