היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט (יום ה', 25.7.19) שלא לפתוח בחקירה נגד שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, בהעדר תשתית ראייתית לכך. מנדלבליט אימץ את המלצות הפרקליטות, שבאו בעקבות בדיקת המשטרה בנושא.

הבדיקה החלה בעקבות כתבה ששודרה בנובמבר 2017 בחדשות ערוץ 2, והתייחסה לתקופה בה כיהן דנון כחבר כנסת וכיו"ר הליכוד העולמי, שהוא תפקיד בעל השפעה משמעותית על מינויים ותקציבים במוסדות הלאומיים. על-פי אותה כתבה, דנון ביצע מעשים פליליים לכאורה באמצעות פעילות בעמותת "עושים ציונות" השייכת ל"מועצה הציונית", שהיא חלק מההסתדרות הציונית. נטען בה, כי דנון מימן בכספי ציבור מערך פוליטי אישי, וכי הוא מימן באמצעות העמותה הוצאות ייעוץ ופרסום פרטיות. הכתבה הסתמכה בין היתר על הקלטות של שיחות עם עובדים בעמותה.

בעקבות שידור הכתבה, הורה פרקליט המדינה, שי ניצן, לראש אגף החקירות דאז, מני יצחקי, לפתוח בבדיקה אשר לוותה בידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות. הבדיקה הוטלה על היאחב"ל במסגרת להב 44. משרד המשפטים אומר כי במסגרת הבדיקה נאסף מידע מהביטוח הלאומי ומרשם העמותות; נבחנו מספר חשבונות בנק; נתפסו חומרים ששימשו להכנת הכתבה; ונגבו עדויות ממספר רב של מעורבים וגורמים נוספים.

הבדיקה אימתה את נתוני הרקע שתוארו בכתבה. קק"ל אכן תמכה בעמותה בסכומים הולכים וגדלים בתקופה בה כיהן דנון כיו"ר הליכוד העולמי, ובתקופה זו היה גידול משמעותי במספר העובדים בעמותה. כן נמצא, כי העמותה אכן שכרה את שירותיהם של היועצים שנתנו בעבר ובמקביל לתקופה הרלוונטית שירותים עבור דנון. אולם, הבירור העלה תמונה עובדתית שונה ביחס לחלק מהטענות שהועלו בכתבה. מסקנת החוקרים הייתה, כי אין בסיס מספק להוכחת קשר בין קליטת העובדים בעמותה ועבודתם לפעילותו של דנון, וכך גם בין שירותי הייעוץ שניתנו לעמותה לאלה שניתנו לדנון.

המשטרה הסיקה, כי ממצאי הבדיקה אינם מגלים תשתית עובדתית מספקת להוכחת חשד סביר לביצוע עבירה ע"י דנון, וכי אין פעולות נוספות שהיא יכולה לבצע כדי לשנות את המסקנה העובדתית. המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הכינה חוות דעת מקיפה והגיעה למסקנה זהה. ניצן אימץ את עמדת המשטרה והפרקליטות, וכאמור מנדלבליט החליט היום לסיים את הבדיקה.