המחלקה לחקירות שוטרים סגרה ללא בדיקה כלשהי 57.3% מכלל התלונות על אלימות שוטרים שהוגשו לה בשנים 2018-2014. בשנים אלו הוגשו כתבי אישום פליליים ומשמעתיים רק ב-3.9% מן התלונות. כך מעלים הנתונים שפרסמה (יום א', 4.8.19).
מאז 2014 נרשמת ירידה מתמדת במספר התלונות על אלימות שוטרים המוגשות למח"ש: מ-1,741 באותה שנה ל-1,096 בלבד אשתקד, צניחה של 38%. ניתן להסביר נתון זה בשתי דרכים סותרות: ירידה אמיתית באלימות השוטרים, או חוסר אמון של הציבור במח"ש. מן הנתונים עצמם לא ניתן להסיק מהו ההסבר הנכון.
כאמור, יותר ממחצית התלונות כלל אינן נחקרות, כאשר הסיבות העיקריות לכך הן "העדר עבירה" ו"נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתוח בחקירה". בשנת 2014 נסגרו בצורה זו 69.6% מהתלונות, ובשנה שעברה - 61%. השיעור הנמוך ביותר יחסית היה בשנת 2017, בה לא טופלו 49.3% מהתלונות.
מספר כתבי האישום נמוך מאוד. הוא הגיע לשיא יחסי של 67 בשנת 2016 - 5% מכלל התלונות - אך בשנה שעברה ירד לשפל של 32 בלבד (2.9% מכלל התלונות). מבין כתבי אישום אלו, שמונה בלבד היו פליליים והיתר משמעתיים. כפי שפורסם מספר פעמים ב-News1, העונשים המשמעתיים על אלימות שוטרים הם קלים מאוד ומסתכמים בקנסות של כמה אלפי שקלים לכל היותר.
מח"ש סירבה למסור את הנתונים בנוגע למספר התלונות על אלימות שוטרים שמגישים מי שמואשמים בתקיפת שוטרים. לטענתה, מדובר בעבודה רבה של הצלבת נתונים שתימשך למעלה מ-45 דקות לכל תיק, ולפיכך זהו פרק זמן בלתי סביר הפוטר אותה - לפי חוק
חופש המידע - ממתן מענה. יצוין, כי נציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן, קבע, כי קיימת תופעה זה שוטרים מגישים תלונות שווא על אלימות נגדם, נגד מי שהתלוננו שהוכו בידיהם. סירובה של מח"ש - למרות שלכאורה נראה שמדובר בבדיקה מחשובית פשוטה - אינו מאפשר לדעת מהם ממדי התופעה (ראו קישור משמאל).
מח"ש גם סירבה למסור את הנתונים על תיקי החשיפה - דהיינו, מספר תיקי אלימות השוטרים הנפתחים כתוצאה מפעילות יזומה שלה. לטענתה, הדבר יצריך בדיקה ידנית של נסיבות פתיחת כל תיק - ושוב מדובר בהשקעת משאבים בלתי סבירה. יצוין, כי תמוה שנתון שכזה אינו מצוי במערכת ניהול תיקים ממוחשבת.
